ארכיון התג: דיאטה

תוכנית "דיאטת האורז"

דיאטת האורז הינה דיאטה שיכולה להיות עוצמתית בתוצאותיה במישורים רבים. היא יכולה לסייע במגוון בעיות בריאותיות: יתר לחץ דם, השמנה, עייפות, מיגרנות, אלרגיות ועוד. כמו כן, ניתן להשתמש בה כפתיח מצוין למי שרוצה "לאפס" את הגוף ואת הרגלי האכילה, לקראת מעבר לאורח חיים בריא.

כדי להצליח בדיאטה צריך לעשות אותה תחת פיקוח מקצועי, מאחר וצריך:

  • לבדוק האם היא מתאימה לך (למטרותיך, למצבך הבריאותי, תרופות, אופי ועוד)
  • לבחור איזו ואריאציה שלה מתאימה לך
  • לקבל הנחיה מדויקת בכל שלב ושלב בהתאם לתחושות שלך במהלך הדיאטה
  • מתן פתרונות ותמיכה לתופעות לוואי שיכולות להופיעה במהלכה
  • ללמד אותך איך לצאת ממנה ולבנות לך תפריט בריא בהתאמה אישית

 

התוכנית שבניתי, מבוססת על המחקר שערכתי בבית החולים אסף ברופא ; מחקר ה- ה CALM
COMPREHENSIVE APPROACH TO LOWER MEASURED BLOOD PRESSURE

"דיאטת האורז"

ישנן מספר ואריאציות של הדיאטה ויש להתאימה באופן אישי לכל אחד. בבסיסה היא כוללת רק אורז ומוצריו הבריאים ובהדרגה מוסיפים ירקות, פירות, דגנים אחרים, קטניות ועוד – עד לתפריט מגוון ומאוזן. המלצותיי כוללות בניית תפריט ומתן כלים פרקטיים ליישום: דוגמאות לארוחות ומתכונים טעימים וקלים להכנה.

ליווי והנחייה צמודים שלי

את התוכנית אנחנו מתחילים בפגישה, הכוללת היכרות עם מצב בריאותי ובדיקות דם ומתן תפריט "דיאטת האורז" בואריאציה מותאמת אישית. לאחר מכן יש צורך בפגישות מעקב בתדירות הנקבעת בהתאם להתקדמות התהליך. בכל פגישה תנתן הנחייה מדוייקת לכל שלב ושלב עד לבניית תפריט בריא, מגוון ומאוזן.

המלצות לאורח חיים בריא

המלצות לפעילות גופנית מתאימה והפחתת סטרס.
במידת הצורך שילוב של תוספי תזונה ו/או צמחי מרפא.

לפרטים נוספים ולקביעת תור, צרו קשר כאן

הטיפול הנטורופתי בהשמנה

השומן הוא מחסן האנרגיה שלנו. אנשים בעלי "מחסני אנרגיה" גדולים סובלים ממשקל עודף ועשויים לסבול ממחלות כרוניות. כשאחוז השומן בגוף עולה יתר על המידה אתם עשויים לפגוש בסיכונים רבים לבריאותכם, עקב סוכרת, שבץ, מחלות לב, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, מחלות כליות וכיס מרה, סוגי סרטן מסוימים, אוסטאוארתריטיס ודום נשימה בשינה.

ישנן שיטות רבות לחישוב דרגת ההשמנה. המוכרת והמקובלת ביותר היא מדידת מסת הגוף – BMI – המחושבת ע"י חלוקת משקל הגוף (בק"ג) בריבוע הגובה (במטרים).

זהו מדרג ה- BMI למבוגרים:

    • תת משקל – מתחת ל- 18.5
    • משקל נורמלי: 24.9-18.5
    • עודף משקל: 29.9-25
    • שמנות (Obesity): רמה 1 – 30-34.9
    • שמנות (Obesity) : רמה 2 – 35-39.9
    • שמנות קיצונית: רמה 3 – מעל 40

במונחים של אחוז השומן בגוף, obesity נחשבת כאשר אחוז השומן בגוף עולה על 30% אצל נשים ו- 25% אצל גברים.

כמות השומן הכללי בגוף יכולה להיות מוערכת ע"י מדידת עובי השומן התת-עורי (עובי קפלי השומן או העור). באמצעות מכשיר מיוחד ("קליפר") בודקים מספר איזורים בגוף, על מנת להעלות את רמת הדיוק של הבדיקה. אולם, לבדיקה זו ישנן מגבלות. למשל היא אינה יכולה לבדוק את דחיסות הקפל. דחיסות או צפיפות הגוף נקבעת ע"י המשקל הסגולי של הגוף, כלומר ההבדל שבין משקל הגוף בתוך המים ומחוצה להם. כך, מפרידים בין המרכיבים השומניים והלא-שומניים של הגוף, מאחר ושומן קל יותר ממים ורקמות אחרות כבדות יותר מהמים.

מאחר ונכנסו שיטות מתוחכמות יותר לאבחון הרכב הגוף, כבר לא משתמשים בקליפר. אחת השיטות האלו היא תנגודת ביו-חשמלית, אשר מבוססת על מדידת ההובלה של זרם חשמלי המועבר דרך רקמות הגוף. במבנים ביולוגיים, הפעלת זרם חילופין (זרם חשמלי אשר כיוון זרימתו משתנה במחזוריות) בעוצמה נמוכה גורמת לתנגודת לזרם אשר משתנה לפי סוג הרקמה. מאחר ולרקמה החופשייה משומן יש מוליכות הרבה יותר גבוהה מאשר לשומן, ניתן לחשב באמצעות שיטה זו את מסת השומן בגוף.

חשוב לזכור כי טבלאות לחישוב המשקל הרצוי לפי גובה בלבד אינן משמשות כמדד להשמנה, מאחר וספורטאי שרירי עשוי להיות מעל המשקל הרצוי לו, אבל אחוז השומן בגופו יהיה מאוד נמוך.

סוגי השמנה

ניתן להגדיר את סוג ההשמנה בעזרת גודל ומספר תאי השומן ועל ידי האופן שבו השומן מפוזר בגוף

השמנה היפרפלסטית

בהשמנה מסוג זה ישנו מספר גדול של תאי שומן בכל הגוף. מספר תאי השומן שיש בגופינו תלוי בעיקר בתזונת האם בהיותינו עוברים ובתזונה שלנו כתינוקות. עודף קלוריות במהלך שלבי ההתפתחות שלנו יכול להוביל להיווצרות מספר גדול של תאי שומן למשך כל חיינו. מאחר וקשה יותר לפתח תאי שומן חדשים בבגרותינו, השמנה היפרפלסטית מתחילה בד"כ בילדות. למרבה המזל, השמנה היפרפלסטית קשורה בדרך כלל עם פחות השפעות בריאותיות בהשוואה לסוגים אחרים של השמנה.

השמנה היפרטרופית

השמנה מסוג זה מאופיינת על ידי עליה בגודל תאי השומן וקשורה לסוכרת, מחלות לב, יתר לחץ דם ועוד הפרעות מטבוליות. בדרך כלל, בהשמנה היפרטרופית פיזור השומן הוא סביב המותניים. השמנה מסוג זה נראית לרוב בגברים. אצל נשים ההשמנה היא לרוב באיזור הירכיים.

מהם הגורמים להשמנה?

גורמים פסיכולוגיים

ישנן תיאוריות לפיהן אנשים עם עודף משקל אינם רגישים לסימנים פנימיים של רעב ושובע, אך מאוד רגישים לגירויים חיצוניים (כגון מראה, ריח וטעם), אשר יכולים להגביר את התיאבון. מקור לגירוי חיצוני, שהראה במחקרים קשר להשמנה הוא צפיה בטלויזיה, לא רק אצל ילדים (מידע נוסף כאן). מעבר להיותה גירוי חיצוני, הטלויזיה מורידה את רמת הפעילות הגופנית ואת המטבוליזם הבסיסי של הגוף (האנרגיה שאתם מוציאים במנוחה) לרמה שדומה למצב מחוסר הכרה.

גורמים פיזיולוגיים

בעוד שהתיאוריות הפסיכולוגיות טוענות שלאנשים שמנים יש רגישות פחותה לסימנים פנימיים של רעב ושובע ישנן תיאוריות פיזיולוגיות שטוענות את ההיפך: אנשים שמנים רגישים בצורה קיצונית לסימנים פנימיים. לפי תיאוריות אלו השמנה איננה רק עניין של אכילת יתר. התיאוריה מסבירות למה אנשים יכולים לצרוך כמויות גדולות של קלוריות ולא להעלות במשקל. להלן סקירה של התיאוריות הללו:

תיאוריית הסרוטונין הנמוך
ישנן עדויות מחקריות לכך שתזונה ענייה בטריפטופן (אחת מחומצות האמינו) מובילה לעלייה ניכרת בתיאבון ובעיקר לאכילה מוגזמת של פחמימות. מדוע? תזונה עניה בטריפטופן מובילה לרמות נמוכות של סרוטונין במוח, מצב שהגוף מפרש כרעב והמוח שולח מסר עוצמתי, שלא ניתן להתעלם ממנו; המסר הוא – לאכול. גירוי זה גורם בעיקר להעדפה של פחמימות, מאחר והפחמימות מזרזות ומעודדות את הגעתו של טריפטופן למוח, מה שגורם לעליה בייצור הסרוטונין. סיטואציה זו מסבירה למה רוב הדיאטות המגבילות אכילה, ובעיקר אכילת פחמימות – לא עובדות.

תשוקות לפחמימות עקב רמות נמוכות של סרוטונין יכולות להיות מתונות עד חמורות. הן עשויות לנוע על הטווח שבין רצון לנגוס בחתיכת לחם או עוגיה ועד לאכילה מוגזמת ללא שליטה. בחלק הקיצוני ביותר של הטווח של התמכרות לפחמימות נמצאת הבולמיה, הפרעת אכילה רצינית, המאופיינת באכילה מופרזת והוצאת האוכל דרך הקאות יזומות או שימוש במשלשלים. ההשלכות הרפואיות של בולמיה יכולות להיות די חמורות. לדוגמא, קרע בקיבה, ארוזיה של האמייל בשיניים והפרעות בלב עקב חסר באשלגן.

תיאוריית "נקודת המשקל המאוזן"
ישנו משקל שעליו הגוף מנסה לשמור ע"י ויסות כמות האוכל והקלוריות הנצרכת. נקרא לה "נקודת המשקל המאוזן". מחקרים מצאו שלכל אדם יש נקודה כזו שתוכנתה מראש. ההנחה היא שתאי השומן שולטים בנקודה זו: כשתאי השומן קטנים, הם שולחים מסר עוצמתי למוח לאכול. מאחר ולאנשים שמנים מאוד יש יותר תאי שומן והתאים עצמם גדולים יותר, התוצאה היא דחף חזק לאכול.

עצם המצאותה של "נקודת המשקל המאוזן" עוזר להסביר למה רוב הדיאטות לא עובדות. אמנם אתם יכולים להדוף את הדחף לאכול לזמן מה, אבל בסופו של דבר הסימן הופך חזק מדיי מכדי להתעלם ממנו. התוצאה היא חזרה לאכילת יתר ואף עלייה במשקל שחורגת מהמשקל איתו התחלתם את הדיאטה. בנוסף, "נקודת המשקל המאוזן" עליה הגוף מנסה לשמור עוברת תכנות מחדש ומוגדרת ברמה גבוהה יותר, מה שהופך את הירידה במשקל לקשה יותר. זה מה שנקרא "דיאטת יו-יו".

"נקודת המשקל המאוזן" קשורה גם לאי-רגישותם של תאי השומן לאינסולין. כך, מעבר הסוכר (גלוקוז) שבדם אל התאים נפגם ובנוסף, נפגע תהליך שריפת השומן והפיכתו לאנרגיה. מכאן, שהשמנה וסוכרת קשורות מאוד זו לזו וקשורות גם לתזונה המערבית, העשירה בסוכר מזוקק ובשומנים רוויים.

ניתן להגביר את רגישות תאי השומן לאינסולין ע"י פעילות גופנית ותזונה עם מדד גליקמי נמוך. דיאטה שאינה משפרת את הרגישות לאינסולין כנראה שלא תצליח לספק תוצאות ארוכות טווח.

הגברת הרגישות לאינסולין גורמת לכך שפחות אינסולין יופרש. השפעה זו מאוד חשובה מאחר ורמות גבוהות של אינסולין מגבירות את מעבר חומצות השומן אל תאי השומן וכאשר תאי השומן גדושים ברמות גבוהות של שומן הגוף מקבל איתותים לייצר עוד תאי שומן.

יצירת חום בעזרת התזונה
כמות מסוימת מתוך הקלוריות העודפות שאנו אוכלים הופכות באופן מיידי לחום. ישנן עדויות מחקריות לכך שרמת התרמוגנזה (יצירת החום) קובעת את נטייתינו לעלייה במשקל. אצל אנשים רזים ארוחה עשויה לעורר עליה של עד 40% בייצור החום. לעומת זאת, אצל אנשים עם עודף משקל העליה בייצור החום היא בדרך כלל של 10% או פחות. האנרגיה של המזון העודף עוברת לאחסון, במקום ליצירת חום.

גורם עיקרי לירידה בתרמוגנזה בקרב אנשים עם עודף משקל הוא, שוב, רגישות לאינסולין. לכן, הגברת הרגישות לאינסולין עשויה לבסס מחדש תרמוגנזה נורמלית כמו גם לאפס את "נקודת המשקל המאוזן" אצל אנשים עם עודף משקל.

מחקרים הראו שגם לאחר שהושגה הירידה במשקל, לאנשים עם נטייה להשמנה יש עדיין תרמוגנזה ירודה, בהשוואה לאנשים רזים. לכן, חשוב להמשיך ולתמוך ברגישות לאינסולין ובמטבוליזם תקין, על מנת לשמור על המשקל.

גורמים גנטיים

גורמים גנטיים עשויים גם הם לשחק תפקיד בתהליך ההשמנה. הסיכוי של ילדים להורים הסובלים מעודף משקל לסבול גם הם מעודף משקל הוא פי 10 מאשר הסיכוי של ילדים להורים במשקל נורמלי. עם זאת, קשה להפריד בין הגורמים הגנטיים והסביבתיים, מאחר וילדים להורים שמנים עשויים גם ללמוד הרגלי אכילה לא בריאים.

הטיפול הנטורופתי בהשמנה

התוכנית המצליחה לירידה במשקל מורכבת מהיסודות הבסיסיים של בריאות טובה:

תזונה מעודדת בריאות

ישנן מאות תוכניות לירידה במשקל הטוענות שהן יכולות לעזור לבעיית ההשמנה, באמצעות "דיאטות פלא" שונות. זכרו כי דיאטות רעב או "דיאטות כאסח" בדרך כלל גורמות לירידה מהירה במשקל, אבל הירידה היא בעיקר של שרירים ומים וזו ירידה שגורמות בסופו של דבר לעלייה חוזרת במשקל ואף מעבר למשקל ההתחלתי.

ישנם מספר עקרונות שחשוב להקפיד עליהם בטיפול בהשמנה:

  • לשמור על רמת שובע לאורך כל היום, על ידי שמירה על אכילת ארוחות כל 2-4 שעות
  • לאכול פחמימות, אבל להקפיד על פחמימות בעלות מדד גליקמי נמוך. אימוץ תזונה שכזו, שאינה כרוכרה בספירת קלוריות או חישובים מתמטיים אחרים מאפשרת להחזיק מעמד לטווח ארוך הן בירידה במשקל, הן בשמירה על המשקל והן בבריאות.
  • להמנע ממזונות עתירי שומן רווי
  • לבצע פעילות גופנית קבועה

לפתח גישה מנטלית חיובית

  • ללמוד טכניקות להפחתת סטרס. מחקרים אחרונים מרמזים על תפקידו של סטרס בהשמנה.
  • להיות מודעים לקשר בין רגשות (תסכול, שעמום, דכאון) לאכילה וללמוד כיצד לתעל אותם למקומות שאינם אוכל.
  • להכנס לתוכנית עם ליווי צמוד בהתחלה, לוודא שאתם עולים על דרך המלך – הן מבחינה פיזית והן מבחינה מנטלית – ולאט לאט להשתחרר מהליווי הצמוד.
  • להיות מציאותיים בקביעת מטרות לירידה במשקל. ירידה של 200-500 גרם בשבוע אולי נראית איטית, אבל ירידה מהירה במשקל ברוב המקרים אינה עובדת לאורך זמן ומחזירה את עצמה במהירות. לכן, כאקט של אהבה עצמית, זרקו את המשקל מהבית.
לסיכום, כל המרכיבים הללו קשורים זה לזה ויוצרים סיטואציה שבה אף מרכיב יחיד אינו חשוב יותר מהאחר. שיפור בהיבט אחד עשוי להיות מספיק כדי לגרום לשינויים חיוביים. כמובן ששיפור בכל המרכיבים מביא את התוצאות הטובות ביותר. לכן, טיפול נטורופתי כוללני, השואף למצוא את שורש הבעיה ולתת מענה למירב ההיבטים, יכול להיות יעיל לאורך זמן. לפרטים נוספים ולקביעת תור, צרו קשר כאן.  

השמנה אצל ילדים

אחוז הילדים הסובלים מהשמנה ועודף משקל הולך ועולה עם השנים. ממחקרים רשמיים שנעשים בארץ עולים נתונים מדאיגים: "כרבע מתלמידי בתי הספר סובלים מעודף משקל" חלקם אף סובל מעודף כולסטרול ומלחץ דם גבוה.

הגורמים העיקריים להשמנה אצל ילדים:

  • צפיה ממושכת בטלויזיה
  • ישיבה ממושכת מול המחשב
  • חוסר פעילות גופנית

הגישה הנטורופתית שלי לירידה במשקל אצל ילדים:

  • להפוך את התהליך לתהליך משפחתי, בו ההורים לוקחים בחזרה את השליטה באוכל של ילדיהם.
  • אכילה משפחתית לפחות של ארוחה עיקרי אחת ביום. ארוחות משותפות מאפשרות להורים לברר מה מטריד את ילדיהם ולזהות כל גורם העומד בבסיס האכילה הרגשית של ילדיהם.
  • ללמד את המשפחה את העקרונות לתזונה בריאה באמת; ההבדלים בין "שומנים טובים" ל"רעים" ; ההבדלים בין "פחמימות טובות" ל"רעות".
  • לעשות סדר במטבח ולהחליט ביחד על הפחתת צריכה של מזון מהיר וחטיפים.
  • ללמוד מתכונים המתאימים לכל המשפחה, ואהובים במיוחד על ילדים.
  • לעודד פעילות גופנית; הצפייה בטלויזיה והישיבה מול המחשב לא מעודדים זאת. אפשר ליזום פעילויות משפחתיות משותפות, הכוללות פעילות גופנית.
לסיכום, הנתונים המדאיגים לגבי השמנה בילדים דורשים שינויים באורח החיים הביתי-משפחתי; שינוי המתחיל בהחלטה, מודעות, למידה ויישום.

פעילות גופנית להורדת שומנים בדם

חוסר פעילות גופנית, אורח חיים לא בריא ונטיה גנטית עשויים להשפיע על פרופיל השומנים בדם ובכך להעלות סיכון למחלות לב וכלי דם. מחקרים מצאו כי פעילות גופנית אירובית, הנעשית באופן קבוע ולאורך זמן, יכולה לסייע בהורדת רמות השומנים בדם: כולסטרול, LDL וטריגליצרידים ובהעלאת רמות HDL. במאמר זה אבהיר שתי תבניות עיקריות של שומנים בדם שיכולות להוות גורם סיכון למחלות ואציג את ממצאי המחקרים שנעשו על פעילות גופנית בהקשר זה.

כולסטרול

כולסטרול הוא גורם סיכון ידוע למחלות לב. חומר שומני זה מגיע מהתזונה, אבל הוא בעיקר מיוצר על ידי הכבד והוא רכיב חשוב לממברנות התאים. הגוף משתמש בו גם לייצור הורמונים וויטמין D.
הכולסטרול נישא בזרם הדם כשהוא קשור לשתי תרכובות הנקראות ליפופרוטאינים: ליפופרוטאינים עם צפיפות נמוכה (LDL) וליפופרוטאינים עם צפיפות גבוהה (LDL. (HDL נושא את הכולסטרול מהכבד אל תאי הגוף, אולם חסרונו הוא בכך שיש לו נטיה לשקוע בדפנות העורקים יחסית בקלות ולתרום להיווצרות פלאק טרשתי. לכן, הוא מכונה גם "הכולסטרול הרע". HDL ידוע כ"כולסטרול הטוב"; הוא אוסף את הכולסטרול מהדם ומוביל אותו לתאים שמשתמשים בו או שהוא מחזיר אותו לכבד למחזור או להוצאתו מהגוף.
הגוף צריך כולסטרול ולכן מייצר אותו בעצמו. לכן הוספת כמויות גדולות של כולסטרול מהתזונה, יכולות להפוך לבעיה.

שומנים בדם כגורם למחלות לב

אנשים יכולים לסבול ממחלת לב מבלי שיהיה להם כולסטרול גבוה או שומנים בדם. אולם בקרב אלה שכן, ישנן שתי תבניות עיקריות המהוות גורם למחלות לב וכלי דם וייתכן מאוד כי יופיעו יחד אצל אותו אדם:

רמות גבוהות של כולסטרול כללי ו- LDL

אורח חיים עשוי להשפיע על רמות הכולסטרול, בעיקר צריכה של שומנים רוויים וחוסר פעילות גופנית, אבל הנטייה לכולסטרול היא גם גנטית. טיפול ברמות גבוהות של כולסטרול עם דיאטה דלת כולסטרול ותוספי תזונה הוא אפקטיבי במידה מסוימת. מחקרים הוכיחו כי פעילות גופנית אירובית, 3 פעמים בשבוע לפחות (45-60 דקות בכל פעם), למשך 3 חודשים לפחות – מורידה רמות כולסטרול כללי ו- LDL.

רמות נמוכות של HDL ורמות גבוהות של טריגליצרידים

תבנית זו מהווה חלק מ"סינדרום X" וקשורה לתנגודת לאינסולין. היא מושפעת הרבה פעמים מתזונה ואורח חיים והיא גם יכולה להיות גנטית. תבנית זו מהווה גורם סיכון גבוה ליתר לחץ דם, סוכרת ומחלות לב. טיפולים באמצעות תזונה ותוספי תזונה לתבנית זו שונים מאלה של רמות גבוהות של כולסטרול ו- LDL. אך גם כאן, מחקרים הראו ירידה ברמות טריגליצרידים ועליה ברמות HDL (הכולסטרול "הטוב") עקב פעילות אירובית, 3 פעמים בשבוע בממוצע, למשך 60 דקות, בעוצמה בינונית עד גבוהה למשך 6 חודשים. כמו כן, פעילות גופנית ושינוי איכות המזון נמצאו אפקטיביים יותר מאשר צמצום קלורי בלבד.

שינויים באורח החיים לשיפור פרופיל השומנים בדם

ישנם מספר צעדים שיכולים לשפר את פרופיל השומנים בדם:

  • ירידה במשקל, אפילו ירידה קלה במשקל יכולה להוריד רמות כולסטרול.
  • הפחתת כמות השומן הרווי במזון. המקורות העשירים ביותר של שומן רווי (שומן שבד"כ מוצק בטמפרטורת החדר) הם בשר אדום ומוצרי חלב, בעיקר חלב מלא, גבינה, חמאה.
  • המנעות משומן טראנס. שומן מסוג יכול להוריד רמות HDL ולהעלות רמות LDL. נוכל לזהות נוכחות של שומן טראנס במזון, אם יופיע ברכיבים: "שמן צמחי מוקשה" או "שומן צמחי מוקשה חלקית". שומן טראנס מצוי בהרבה מרגרינות וברוב המזונות המעובדים ובחטיפים כמו קרקרים ועוגיות ובשמנים בהם משתמשים לטיגון צ'יפס, הכנת מאפים ופופקורן בקולנוע.
  • הגבלת פחמימות מזוקקות. תזונה עשירה בעוגיות, עוגות, קרקרים, לחמים רכים (כמו לחם עם שמרים או לחם קל), צ'יפס ומשקאות מוגזים יכולה להעלות רמות של טריגליצרידים ולהוריד רמות HDL.
  • הוספת מזונות המסייעים בהורדת כולסטרול ומשפרים את תפקוד הלב וכלי הדם, כגון מזונות המכילים שומנים רב וחד-בלתי רוויים, מוצרי סויה לא מעובדים, שום, נוגדי חמצון וסיבים תזונתיים מסיסים במים.
  • עישון הוא גורם סיכון למחלות לב בפני עצמו, אבל הוא גם יכול להוריד רמות HDL. לכן, חשוב להפסיק לעשן.
  • סטרס רגשי עשוי לגרום לגוף לשחרר שומן לזרם הדם ובכך לעלות את רמות הכולסטרול. לכן, חשוב לתרגל תרגילי נשימה וטכניקות להפחתת סטרס כגון יוגה, מדיטציה, דמיון מודרך וטאי-צ'י.

לסיכום, רמות גבוהות של שומנים בדם מהוות גורם סיכון למחלות לב וכלי דם. ניתן להפחית סיכון זה על ידי שינוי אורחות חיים: תזונה ופעילות גופנית. בתחום הפעילות הגופנית, מחקרים הראו כי יש לשים דגש על פעילות גופנית אירובית, מספר פעמים בשבוע באופן קבוע ולאורך זמן. כמובן, שמומלץ לבנות תוכנית טיפולית כוללנית, הכולת התייחסות גם לנושא התזונתי – מה לאכול ומה לא לאכול – ולהשתמש בתוספי תזונה וצמחי מרפא במידת הצורך. לפרטים על טיפול נטורופתי או ליצירת קשר.

החלטות בריאות לשנה החדשה

שנה חדשה בפתח וזה הזמן לחשבון נפש אישי ולקבלת החלטות לשנה הקרובה, לא רק בתחום העסקי, אלא גם בתחום האישי-בריאותי. אפשר להחליט שהשנה אנחנו רוצים להיות בריאים יותר ולאמץ כמה הרגלי תזונה ואורח חיים שיכולים לסייע לנו בהשגת המטרה. ישנן כמה דרכים פשוטות לעלות על המסלול לבריאות אופטימלית בשנה הקרובה.

להתחיל לנשנש

בניגוד למה שלימדו אתכם או שנהגתם לחשוב – לנשנש כל היום זה דווקא רעיון טוב! זה עוזר לאזן רמות סוכר בדם ולשמור על רמות אנרגיה מאוזנות לאורך כל היום – שני דברים שתורמים לשיפור מצב הרוח, יעילות בעבודה, עליה ברמת הריכוז ושליטה בתיאבון. כמובן שלא מדובר על נשנושי חטיפים וממתקים; אלה מכילים יותר מדיי קלוריות, שומנים לא טובים, פחמימות עם מדד גליקמי גבוה, מלח ותוספי מזון מלאכותיים. מדובר בנשנושים בריאים כמו פירות, ירקות, אגוזים ועוד

להכנס לכושר

כדי להתחייב באמת להכנס לכושר בשנה הקרובה, יש לנקוט פעולות משמעותיות כמו הרשמה לחדר כושר או לקחת מאמן כושר אישי, שיוביל אתכם לנקודת ההתחלה הנכונה עבורכם. מחקר מקנדה מצא שאנשים שלא עשו פעילות גופנית זמן רב (או בכלל לא), הצליחו יותר כשהם קיבלו עזרה מקצועית. אם אתם מתכוונים לעשות אימוני כוח, תצטרכו מאמן שילמד אתכם איך לעשות את התרגילים בצורה נכונה מבלי להפצע. אם אתם יכולים להרשות לעצמיכם, המשיכו את האימונים הפרטיים אחת לשבוע לפחות, כדי לקבל מוטיבציה להתמיד וכדי לוודא שהאימונים מתאימים לגיל ולכושר הגופני שלכם. כשתגיעו למטרה הראשונית, קבעו עוד פגישה אחת לפחות עם המאמן שלכם כדי להציב יעדים חדשים.

להתחיל לנשום

טכניקות נשימה פשוטות מאפשרות להוריד באופן טבעי את לחץ הדם, את הקצב המהיר של הלב או להרגיע מערכת עיכול עצבנית. לנשימה נכונה ואיכותית יש השפעה ישירה על מצבים רגשיים ומצב רוח. כשעצבניים – נושמים מהר ושטח. לכן, חשוב לתרגל נשימה איטית ועמוקה, שלא מאפשרת בכלל להיות עצבניים. בין אם יש בעיות בריאותיות או אם סתם רוצים להירגע ולהפחית סטרס, אפשר להפוך את השנה הזו ל"שנת הנשימה" ולהתחיל ללמוד ולתרגל תרגילי נשימה, יוגה, מדיטציה, טאי-צ'י וכד'.

לשתות תה ירוק

שתיית תה ירוק יכולה לשפר את רמת הכולסטרול בדם ולהגן מפני סרטן וזיהומים וחיידקיים. ההבדל בין תה ירוק לתה שחור (התה הרגיל שכולנו מכירים) הוא בהכנה שלהם; המקור של שניהם הוא באותו הצמח, Camellia sinesis, אבל כדי להכין תה שחור, מעבירים את עלי התה תהליך אוקסידטיבי (חמצוני) שמכהה אותם. תהליך זה מוריד חלק מהתרכובות היעילות של התה, כולל פוליפנולים המכונים קטצ'ינים. תה ירוק לא עובר את התהליך הזה ולכן מכיל יותר קטצ'ינים. חשוב לקנות תה ירוק איכותי ולהתרגל לטעם ולריח הייחודיים שלו. הפסקת תה במקום הפסקת קפה תוביל לאפקט מרגיע יותר.

לסיכום, ניתן להחליט שהשנה תהיה שנה בריאה יותר ולבחור באחת, או יותר, מהדרכים שהצעתי: התנהלות תזונתית נכונה יותר לאורך היום, פעילות גופנית קבועה ולאורך זמן, טכניקות נשימה והפחתת סטרס ואימוץ הרגלים חדשים. גם טיפול נטורופתי מסודר, בליווי מקצועי, נותן מענה לכל ההיבטים הללו ובו ניתן לבנות תוכנית שלמה ומפורטת לשינוי אורח החיים. במצבים בריאותיים יש לתת תשומת לב מיוחדת אף יותר ולשלב כלי טיפול נוספים כמו צמחי מרפא ותוספי תזונה.