בעיות עיכול עיכול בריא
בעיות עיכול

תזונה בריאה ומערכת עיכול תקינה הם בסיס לבריאות ארוכת טווח. תזונה נכונה בלבד אינה מספיקה; צריך גם ‏תפקוד תקין של מערכת העיכול, שיבטיח פירוק והטמעת נוטריאנטים (רכיבים תזונתיים). ‏

תפקוד לקוי של מערכת העיכול מעלה סיכון להרבה מחלות ולכן בנטורופתיה אני מתייחסת לכל ההיבטים ‏הקשורים לתהליכי מערכת העיכול ולתנאים הנדרשים למערכת עיכול בריאה. ‏

מוקוזת מערכת העיכול
הינה שכבה רירית, המשמשת קו הגנה קדמי כנגד התקפות על מערכת העיכול; היא ‏מונעת מעבר חיידקים ורעלנים מסוכנים אל זרם הדם. שכבה זו גם מאפשרת מעבר של נוטריאנטים חיוניים ‏לאורך מערכת העיכול. ‏
בנטורופתיה אני מתייחסת לכל הגורמים המקדמים הפרשה תקינה של ריר, כדוגמת מוצילגים המצויים ‏במזונות כמו שיבולת שועל ופשתן, תוספי תזונה כמו פרוביוטיקה, המעודדת ייצור של מוצין (השכבה הרירית) ‏וגם לצמחי מרפא המכילים מוצילגים ומעודדים ייצור מוצין. ‏

אנזימי עיכול
פירוק העמילנים והשומנים מתחיל עם השחרור של האנזים ליפאז מהלשון ועמילאז וטיאלין ‏‏(‏ptyalin‏) מהרוק. בשלבים מאוחרים יותר, מופרשים אנזימים נוספים, כגון ליפאזות האחראים על פירוק ‏שומנים, אנזימים פרוטאוליטים, האחראים על פירוק חלבון, ועמילאזות, האחראים על פירוק עמילן. ‏
הפרשה תקינה של אנזימי עיכול תלויה בתפקוד תקין של הלבלב. ללבלב שני תפקידים עיקריים במערכת ‏העיכול: ‏
‏1.‏ הפרשת יוני ביקרבונאט, אשר מעלים את ה- ‏PH ‎‏ ויוצרים סביבה בסיסית יותר מהקיבה. ‏
‏2.‏ הפרשת פרה-קורסורים לא פעילים לאנזימים, המשופעלים לאנזימים פעילים. למשל – ‏פרוטאוליטים (מפרקי חלבון): ‏
‏•‏ טריפסינוגן, ההופך לטריפסין (הצורה הפעילה) ‏
‏•‏ כמוטריפסינוגן, ההופך לכמוטריפסין (הצורה הפעילה) ‏
‏•‏ פרו-אלסטאז, ההופך לאלסטאז (הצורה הפעילה) ‏
בנטורופתיה אני נותנת דגש על מזונות עשירים באנזימים, כגון ירקות טריים, נבטוטים ופירות מסוימים על ‏שילובי מזונות המקלים על העיכול במידה וישנו חשד לחסר אנזימתי ורק במידת הצורך שימוש בתוספי תזונה ‏אנזימתיים. ‏

שסתום תקין וחזק בין הושט לקיבה
( ‏LES‏ – ‏lower esophageal sphincter‏). שסתום זה אחראי על כניסת ‏המזון הלעוס (בולוס) מהושת אל הקיבה, וסגירה חזקה שלו לא תאפשר למזון ולחומצות קיבה לחזור בחזרה ‏אל הושט. כששסתום זה נחלש, מתרחש רפלוקס ‏Gastroesophageal reflux disease – GERD) ‎‏) חזרה של ‏תוכן וחומצות קיבה מהקיבה אל הושט. קראו כאן על ההתייחסות הנטורופתית לרפלוקס (לשים קישור ל"לצרוב ‏את הצרבת") -‏

חומצות קיבה
בקיבה מתחיל הפירוק של חלבון ושומן, המותנה בין השאר בנוכחות של חומצת קיבה, הנקראת ‏חומצה הידרוכלורית (‏PH‏ של קיבה נורמלית הוא 1.5-3). כ- 2 ליטרים של מיצי קיבה מיוצרים בכל יום. החומצה ‏ההידרוכלורית מופרשת על ידי התאים הפריאטליים (‏parietal cells ‎‏) שבדפנות הקיבה ולה מספר תפקידים:‏
‏2.‏ משפעלת את הפפסינוגן (פרה-קורסור לא פעיל) להפוך לפפסין – אנזים מפרק חלבון פעיל. ‏
‏3.‏ מאפשרת פירוק טוב של המזון ולכן ספיגה טובה יותר של רכיבי מזון בהמשך, כולל ויטמין ‏B12‎‏ ‏ומינרלים כמו סידן וברזל
‏4.‏ יוצרת סביבה סטרילית למניעת שגשוג יתר של חיידקים
בנטורופתיה אני מנסה לזהות את מצב חומצות הקיבה על סמך תשאול מעמיק של סימנים, סימפטומים ‏ובדיקות דם (למשל, חסר בויטמינים ומינרלים מסוימים) ומסייעת במצבים של יתר חומציות, על ידי מזונות ‏שאינם יוצרים חומציות גבוהה בקיבה (ראו רפלוקס) ובמצבים של תת-חומציות בקיבה אני מסייעת על ידי ‏תזונה נכונה, תוספי תזונה וצמחי מרפא שיכולים לסייע בהעלאת רמת החומציות בקיבה. ‏
תפקוד תקין של מיצי מרה
מיצי מרה מיוצרים בכבד ומאוחסנים בכיס המרה. בכל יום מיוצרים כ- 700 מ"ל של מיצי ‏מרה. המרה מורכבת מנוזל המרה ומחומצות/מלחי המרה (המהווים כמחצית מהמרה). המרה מופרשת ‏לתריסריון – חלקה מופרש החוצה דרך הצואה וחלקה נספג בחזרה מהמעי הדק אל הכבד ומשם שוב אל כיס ‏המרה. ‏
למיצי המרה מספר תפקידים במערכת העיכול: ‏
‏1.‏ המסה ותחלוב של שומנים
‏2.‏ פירוק אנזימתי
‏3.‏ סילוק תוצרי לוואי ממקור פנימי, כגון כולסטרול, וממקורות חיצוניים כגון תרופות ומתכות כבדות. ‏
בנטורופתיה אני שמה דגש על עידוד שחרור מיצי מרה על ידי שימוש במזונות מרירים ותוספי תזונה וצמחי ‏מרפא כולגוגים, הידועים כמעודדים הפרשת מיצי מרה. ‏

מבנה ותפקוד תקינים של המעי הדק
במעי הדק מתרחש פירוק סופי של המזון וספיגתו. אנזימי לבלב ‏מפרקים חלקית את הפחמימות וח. האמינו, וחלק ניכר מהם נשאר כדימרים (למשל הדו-סוכרים: ‏maltase, ‎sucrase, lactase, enterokinase, peptidases‏) ואוליגומרים (שרשראות באורך בינוני). העיכול הסופי שלהם ‏מתבצע על ידי אנזימים הידרוליטים, המיוצרים ממברנת ה- ‏brush-border‏ (קרוי גם: ‏microvilli‏). צורה זו של ‏הממברנה מגדילה את שטח הפנים של דפנות המעי פי 600 ויוצרת שטח ספיגה של כ- 200-250 מטר מרובע. ‏
נזק ל ‏brush-border‏ יפריע לספיגת נוטריאנטים; נזק זה יכול להגרם מדלקת, טראומה, מחלה כרונית, זיהום ‏פרזיטי, שגשוג יתר של חיידקים ושימוש כרוני בתרופות אנטי-דלקתיות לא סטרואידיאליות – ‏NSAID’s‏. ‏
התאים המרכיבים את רירית המעי קרויים תאי אפיתל, כאשר בין תא לתא יש מרווח, אך גם נקודות חיבור, ‏הקרויות ‏tight junctions‏, וחוסמות תנועת חומרים לא רצויים ומעבר של מולקולות גדולות – מחלל המעי אל ‏זרם הדם. חלק מהאחראים לשלמות ה- ‏tight junctions‏, הם חיידקי הפרוביוטיקה. כאשר נקודות החיבור הללו ‏‏(‏tight junctions‏) אינן שלמות (כתוצאה מנזק ל- ‏brush-borders‏ או כתוצאה מחסר פרוביוטיקה), ישנה חדירות ‏גבוהה של מולקולות גדולות ורעלני חיידקים – מהמעי אל זרם הדם. מצב זה מכונה ‏‎"leaky gut"‎‏ – "מעי דליף" ‏ועשוי לשבת בבסיס מחלות רבות במערכת העיכול, כגון דלקת במעי, קרוהן ואי סבילות למזון ואף בבסיס ‏מחלות שאינן במערכת העיכול, כגון דלקת פרקים שגרונית ומחלות אוטואימניות. ‏
בנטורופתיה אני שמה דגש על סיוע למערכת העיכול בכל שלבי הפירוק, על מנת שמרכיבי המזון יוכלו להפסג ‏כמו שצריך. כמו כן, על מזונות היפואלרגניים ותוספי תזונה כדוגמת פרוביוטיקה. ‏

תפקוד תקין של המעי הגס
אל המעי הגס מגיעות תרכובות, כדוגמת סיבים תזונתיים ואוליגוסכרידים (פחמימות בעלות שרשראות ‏בינוניות), המכילות קשרים כימיים שלא ניתן להשלים את עיכולם על ידי אנזימי לבלב או אנזימי ה- ‏brush-‎border‏. ‏
חיידקי המעי הגס ניזונים ומשגשגים מהתרכובות הנ"ל ויוצרים שני תוצרים:‏
‏1.‏ חומצות שומן קצרות שרשרת (‏SCFAs‏ – ‏Short Chain Fatty Acids‏): חומצה אצטית, חומצה פרופריונית ‏וחומצה בוטירית. חומצות שומן אלו מספקות דלק לתאי המעי הגס ולכבד. ‏
‏2.‏ גזים שונים, כגון מתאן, הידרוגן ו- ‏carbon dioxide
חומצות שומן קצרות שרשרת בשילוב אמינים מפירוק חלבונים גורמים ל- ‏PH‏ לרדת, כלומר, לסביבה ‏חומצית יותר, מהלך חשוב לנטרול פעילות האנזים ‏‎7-alpha-dehydroxylase‏ , הפעיל ב- ‏PH‏=6 ומגרה ‏ייצור חומצות מרה משניות בעלות פוטנציאל קרצינוגני (גורם סרטן). ‏
בנטורופתיה אני שמה דגש על תזונה נכונה, עשירה בסיבים תזונתיים ואוליגוסכרידים, אשר מעודדים את ‏שגשוג חיידקי המעי ואת התוצרים החיוביים שלהם, וכן, נעזרת בתוספי תזונה פרוביוטיים. ‏

ספיגת רכיבים תזונתיים במערכת העיכול
פחמימות
סוגים שונים של פחמימות מתפרקים אופנים שונים: ‏
מונוסכרידים (חד-סוכרים), כגון גלוקוז, נספגים ישירות על ידי מנגנונים העברה תלויי נתרן. ‏
דיסכרידים (דו-סוכרים), כגון סוכרוז, לקטוז ומלטוז, עוברים פירוק על ידי אנזימי המעי הדק (סכראז, לקאטז ‏ומלטאז – בהתאמה) ‏
פוליסכרידים (פחמימות מורכבות) – כגון עמילן, עוברים פירוק על ידי עמילאז ואנזימי לבלב אחרים. ‏
שומנים
תהליך עיכול השומנים הוא המורכב ביותר מבין כל תהליכי העיכול והספיגה. המטרה היא להפוך שומנים ‏שאינם מסיסים במים, בעיקר כולסטרול, פוספוליפידים וטריגליצרידים לצורות מסיסות וניתנות לספיגה. ‏
תהליך עיכול השומנים מתחיל כבר בפה, עם הפרשת אנזים הליפאז, אך התהליך העיקרי מתחיל בקיבה על ידי ‏ליפאז הקיבה. עדיין הפירוק פה הוא חלקי בלבד. תחליב השמן עובר למעי הדק, שם מתבצע פירוק נוסף, ‏בעיקר על ידי ליפאז הלבלבי. עדיין, לתוצרי הפירוק יש יכולת מוגבלת להתמוסס במים ולכן מתקשים להספג ‏בתאי האפיתל, המכוסים בשכבת מים עומדים. לכן, בכדי להספג ביתר יעילות, הם חייבים ליצור גושים עם ‏מלחי מרה (מיצלות), כדי שיוכלו לחדור את שכבת המים העומדים. ללא מלחי מרה רק מעט מולקולות שומן ‏חודרות את שכבת המים ונספגות ולכן, נוכחות של מלחי מרה חשובה ביותר לספיגת שומנים.‏

לסיכום, תזונה נכונה הינה קריטית למערכת העיכול, אולם, עלינו לדאוג לעידוד תהליכים תקינים במערכת ‏העיכול, אשר בלעדיהם המזון לא יוכל להתפרק לרכיבי תזונה חשובים, ואלה לא יוכלו להספג כמו שצריך. ‏
בטיפול הנטורופתי אני מנסה לזהות באיזה שלב של תהליך העיכול ישנה בעיה ונעזרת בתזונה נכונה, תוספי תזונה ‏וצמחי מרפא בכדי לעודד תהליכים תקינים של מערכת העיכול. לפרטים נוספים ולקביעת תור, צרו קשר כאן. ‏

References

M.‎, Pizzorno J. and Murry. Textbook of Natural Medicine. s.l. : Livingstone, 2006