ייעוץ לקבוצת רכיבה של כבדי ראיה

אחד הפרוייקטים המשמעותיים והמרגשים ביותר בהם זכיתי לתרום את חלקי, בהתנדבות, הוא ייעוץ תזונתי לקבוצת הרכיבה "כן ולא"; זוהי קבוצה מעורבת של עיוורים, כבדי ראייה ורואים, השייכת למרכז כלבי נחייה בבית עובד. הקבוצה יצאה באפריל 2010 למסע רכיבה על אופניים, ביניהם אופני טנדם, מבית עובד ועד אילת. המסע ארך 3 ימים (350 ק"מ) ומטרתו היתה העלאת המודעות בציבור לעיוורים ולשימוש בכלבי נחייה.

מאחר ומדובר במאמץ גופני גדול, בניתי עבור חברי הקבוצה המלצות והנחיות מפורטות ומדויקות לאכילה נכונה ובריאה לפני המסע ובמהלכו:

  • מה לאכול לפני המסע, במהלכו, אחריו, באילו זמנים ובאיזה כמויות.
  • סוגי מאכלים וארוחות שמתאימים לתנאי המסע וזמניו
  • תפריט שמספק את כל אבות המזון, הויטמינים והמינרלים במינונים הנכונים
  • כמויות המים המומלצות לשתיה
  • צריכת משקאות איזוטוניים וג'לים למיניהם


ההמלצות שניתנו מבוססות על מסקנות ה- ASCM (American College of Sports Medicine) נכון למרץ 2009, על מחקרים ועל ניסיון קליני עם רוכבי אופניים במסעות מסוג זה.

לאחר בניית ההמלצות, נפגשתי עם הקבוצה על מנת לדבר על הרציונל של התוכנית ולתת מענה לשאלות. זכיתי לפגוש אנשים מקסימים, אופטימיים, בעלי חוש הומור, שהראיה אינה מגבילה אותם לפעול ולחוות את החיים במלואם.
בזכות המסע הזה, הצליחה הקבוצה להגיע למספר רב של עיוורים בערים שונות, שיזכו לפתוח דף חדש בחייהם בעזרת כלב נחייה.

לסיכום המסע, שנכתב ע"י בטי בן בשט, כבדת ראיה והרוכבת האישה היחידה בקבוצה – לחצו כאן

למצגת המסע – לחצו כאן

מה לאכול לפני ואחרי פעילות גופנית?

כיום, יותר מתמיד, ישנה חשיבות גדולה לתזונת ספורט. אין הכוונה לתזונה לספורטאים מקצועיים בלבד, אלא לכל אחד המשלב פעילות גופנית ברמות שונות, כחלק מאורח חיים בריא. תשומת הלב התזונתית צריכה להינתן לאורך כל היום ולא רק נקודתית לפני ואחרי האימון – הן מבחינת זמני אכילה והן מבחינת הרכב נכון של ארוחות.

מטרתה של תזונת הספורט היא לספק 3 מטרות תזונתיות עיקריות:

  • לפני ותוך כדי אימון – חשוב לספק פחמימות לגוף, מאחר ופחמימות הן מקור האנרגיה הזמין ביותר לגוף.
  • אחרי האימון – להחזיר לגוף נוזלים, פחמימות וכמובן חלבונים לצורך בניית שריר.
  • במהלך היום – להקפיד על ארוחת בוקר בריאה ואכילה כל 2-4 שעות, כדי לשמור על רמות סוכר מאוזנות לאורך היום.

איזה סוג של פחמימות לצרוך?

אחד התחומים הנחקרים כיום בהקשר של תזונת ספורט הוא המדד הגליקמי של פחמימות. המדד הגליקמי מציין את רמת הגלוקוז בדם לאחר אכילת פחמימה, אשר בעקבותיה ישנה תגובה של אינסולין, שתפקידו להכניס את הגלוקוז אל התאים.
מספר מחקרים בדקו את השפעות המדד הגליקמי של פחמימות, הנצרכות לאחר פעילות גופנית (בעיקר ריצה), על כוח הסיבולת ביום שלאחר מכן. הם מצאו שלקבוצה שאכלה פחמימות עם מדד גליקמי נמוך לאחר פעילות גופנית ביום הראשון, היתה סיבולת גופנית גבוהה יותר מאשר הקבוצה שאכלה פחמימות עם מדד גליקמי גבוה. כמו כן, ריכוזי חומצות השומן החופשיות היו גבוהים יותר בקבוצה עם המדד הגליקמי הנמוך, מה שמעיד על "שריפת שומנים" כמקור לאנרגיה.

מה לאכול לאורך כל היום?

4 שעות לפני הפעילות

חשוב לאכול פחמימות מורכבות בעלות מדד גליקמי נמוך. לא מומלצת ארוחה מרובת חלבונים כמו בשר, עוף, גבינות וגם לא ארוחה עתירת שומן או ממתקים.

שעתיים לפני הפעילות

לא מומלץ לאכול ארוחה גדולה. אפשר מעט פסטה או פרי דל סיבים יחסית כדוגמת בננה או אפרסק. בעקרון, לא מומלץ לאכול מזון חלבוני וגם לא מזון שומני, מאחר והעיכול שלהם איטי יותר, מה שעלול לגרום לשלשולים, בחילות וצרבות. מצד שני, ישנם מחקרים שהוכיחו ששילוב של חומצות אמינו חיוניות עם פחמימות לפני אימון מעורר ייצור חלבון אחרי הפעילות, מה שעשוי לשפר את זמן ההתאוששות מאימון. במקרים כאלה אני ממליצה למטופלים שלי לנסות ולראות מה מרגיש הכי נכון. בכל מקרה, לא מומלץ לאכול ממתקים, מאחר והם מתעכלים מהר מאוד; האינסולין כבר מספיק להכניס את הסוכר לדם ועלולות להופיע תחושת רעב, חולשה וצורך נוסף במתוק.

שעה עד חצי שעה לפני הפעילות

עקרונית לא מומלץ לאכול בכלל. אכילת פחמימות בשלב זה, בעיקר פחמימות עם מדד גליקמי גבוה, עשויה לגרום להיפוגליקמיה ("נפילת סוכר") כבר במהלך הדקות הראשונות של האימון; פחמימות עם מדד גליקמי גבוה גורמות לעליה כמעט מיידית ברמות האינסולין בדם ולאחריה ירידה ברמות הסוכר בדם (היפוגליקמיה). עדיין, מנסיוני שמתי לב כי הנושא מאוד אינדיבידואלי ולכן אני ממליצה למטופלים שלי לנסות ולראות מה טוב להם. בכל מקרה, האספקה התזונתית בשלב זה צריכה להיות פחמימתית, כדוגמת תמרים.

במהלך פעילות הנמשכת יותר משעה וחצי

חשוב לצרוך פחמימות עם מדד גליקמי גבוה, על מנת למנוע פירוק שריר. למשל, בננה או תמר. לא מומלץ לאכול שזיפים מאחר ויש להם תכונה משלשלת.

מייד בסיום הפעילות

חשוב להחזיר נוזלים ואנרגיה לשריר.

חצי שעה עד שעה מסיום הפעילות

זה הזמן לאכול ארוחה מורכבת יותר, הכוללת פחמימות וחלבונים; פחמימות עם מדד גליקמי נמוך וחלבונים המכילים חומצות שומן מסועפות שרשרת (ביצה, עוף, סויה וכד'). מומלץ לשלב גם גם שומנים טובים, כמו שמן זית.

לסיכום, תזונת ספורט, הבנויה נכון לאורך כל היום, יכולה לשפר יכולות ספורטיביות. תזונת ספורט אינה חייבת להיות רק לספורטאים מקצועיים, אלא גם למתאמנים באופן קבוע בחדרי הכושר. בטיפול הנטורופתי אני שמה דגש גדול על בניית תפריט שלם, מאוזן ומגוון – החל מארוחת הבוקר ועד הערב, כולל התייחסות למה לאכול 4 שעות לפני אימון, שעה/שעתיים לפני, תוך כדי ואחרי…

לחיות בתנועה זה לחיות בבריאות

כולם יודעים שפעילות גופנית היא חשובה לבריאות, אך לא תמיד יודעים למה וכיצד היא יכולה לטפל ולמנוע מחלות. כמו כן, חשוב לדעת איזה סוג של פעילות לעשות, למשך כמה זמן ובאיזו עוצמה; טיול איטי עם הכלב לא יתן את אותה התוצאה כמו העלאת דופק בהליכה נמרצת יותר. שאלות כמו איך מתחילים ואיך מתמידים ומי צריך להזהר – הן גם כן שאלות חשובות ועל כל אלה אענה במאמר זה.

למה חשוב לבצע פעילות גופנית?

חוסר פעילות גופנית הוא גורם עיקרי להשמנה. ירידה במשקל ע"י דיאטה בלבד, ללא פעילות גופנית, נובעת בעיקר מאובדן נוזלים ואילו הכנסת פעילות גופנית גורמת לעלייה במסת השריר וירידה במסת השומן. בנוסף, פעילות גופנית מונעת ירידה בחילוף החומרים הבסיסי של הגוף. נמצא גם כי מי שממשיך לעשות פעילות גופנית אחרי הירידה במשקל, מצליח לשמור על התוצאות.
פעילות גופנית חשובה גם למניעת מחלות לב וכלי דם; היא יכולה לסייע בהורדת לחץ הדם, העלאת HDL, הפחתת טריגליצרידים ואיזון רמות הגלוקוז בדם. פעילות גופנית היא גם חלק בלתי נפרד מטיפול ומניעה של אוסטאופורוזיס, ע"י העלאת מסת העצמות

איזו פעילות מומלץ לעשות?

הפעילות המומלצת בדרך כלל היא פעילות אירובית; פעילות קצבית והמשכית, המושתתת על שימוש בשרירים גדולים. לדוגמא, הליכה נמרצת, רכיבה על אופניים, ג'וגינג קל, שחיה, מחול אירובי, ריקודי עם ועוד.
כמובן, שישנה חשיבות גם לעבודה נקודתית על קבוצות שרירים אחרות, בפעילות שהיא אנ-אירובית וגם למתיחות ולהרפייה.

מהי עוצמת ומשך הפעילות הרצויה?

עוצמת הפעילות נמדדת על ידי טווח הדופק הרצוי הוא 45-80% מהדופק המקסימלי. את הדופק המקסימלי מחשבים על ידי הפחתת הגיל מהמספר 220. לאחר מכן, מחשבים כמה הם 45% מהדופק המקסימלי וכמה הם 80% מהדופק המקסימלי וזהו למעשה טווח הדופק שיש לנוע בו, כאשר מתחילים מהנמוך ועולים בהדרגה – עד ל- 80% מהדופק המירבי, המוגדר כדופק מטרה.
מומלץ להעלות את משך הפעילות, לפני שמעלים את עוצמתה. אפשר להתחיל ב- 45-70% מדופק המטרה, וכאשר מסוגלים לעשות זאת למשך 45 דק' רצוף, אפשר לנסות לעלות בהדרגה לטווח של 60-80%. השיפור בכושר הגופני יכול להמשך גם חודש-חודשיים.

את הדופק בודקים על ידי שימת 3 אצבעות אמצעיות על: עורק רדיאלי (התעלה שבהמשך האגודל) או עורק קרוטידי (צוואר). סופרים את מספר הפעימות למשך 15 שניות ואז מכפילים פי 4. כך, מקבלים את הדופק בדקה.
במהלך הפעילות ניתן לדעת אם עוצמת המאמץ היא נורמלית על ידי "מבחן הדיבור"; כלומר אם מסוגלים לדבר תוך כדי הליכה, מבלי להכנס לקוצר נשימה, זה סימן שעוצמת המאמץ היא נורמלית.
משך הזמן האופטימלי לפעילות הוא 30-60 דק' בדופק המטרה, מינימום 3 פעמים בשבוע. משך הזמן האידיאלי הוא 5-6 פעמים בשבוע, כאשר חשוב מאוד להשאיר זמן למנוחה.

איך אפשר להתמיד בפעילות גופנית?

אנשים רבים מקבלים החלטה אמיצה להתחיל לבצע פעילות גופנית. חלקם אף נרשמים לחדר הכושר מתוך תקווה ושאיפה שהתשלום החודשי יריץ אותם לשם. אולם, כעבור חודש-חודשיים, התדירות פוחתת ושואפת לאפס.

הנה כמה דרכים להתמדה בפעילות גופנית:

  • למצוא את הפעילות האירובית המועדפת עליכם
  • לצרף הנאה לתנועה – ים, מוסיקה, בן/בת זוג, חברים, ריקודים…
  • לקבוע פגישה עם עצמכם ביומן. לרשום בעט ולא בעפרון (עפרון מחיק, עט לא…).
  • לעשות את הפעילות בשעות הבוקר, אם קשה אחרי יום עבודה.
  • אם עושים פעילות אחרי העבודה, כדאי להכין מראש את בגדי ההליכה בפתח הבית ולצאת מהר מהבית.
  • לשלב פעילות ביום יום: ללכת בהפסקה, לחנות רחוק, מדרגות ולא מעלית, ללכת במקום לנסוע.

אזהרות ומגבלות בנוגע לפעילות גופנית

אמנם פעילות גופנית היא חשובה ובריאה לכולם, אבל יש מספר מגבלות ואזהרות שצריך לשים לב אליהן, על מנת למנוע נזק מיותר.

שימו לב:

  • תרופות להורדת לחץ דם מסוג חסמי בטא מאטים את הדופק. לכן, יש להוריד את דופק המטרה ב- 10 יחידות ולהתייעץ עם הרופא לגבי זמן נטילת התרופה והפעילות הגופנית.
  • אנשים הסובלים מכאבי ברכיים, צריכים קודם לחזק את שרירי הירכיים או לרכב על אופניים.
  • חשוב לא לעשן ולא לשתות אלכוהול
  • יש לתת תשומת לב גדולה יותר לדופק בימים חמים ולחים בצורה קיצונית
  • יש לבנות את סדר האכילה במהלך היום בצורה נכונה ולדעת מה לאכול לפני ואחרי הפעילות.

לסיכום, ישנה חשיבות גדולה לפעילות הגופנית על בריאותינו. ההשפעה היא פיזיולוגית, ברורה ומוכחת במחקרים. כדי שהפעילות תהיה אפקטיבית, יש לתת תשומת לב לעוצמת הפעילת ומשכה, למדידת דופק והגעה לדופק מטרה. יחד עם זאת, חשוב מאוד לעשות את הדברים בהדרגה ולא להתחיל מהר והרבה. המטרה היא להרגיש עירניים בסוף הפעילות ולא עייפים וחלשים. אם אתם מותשים – סימן שהגזמתם. אנשים שנוטלים תרופות או אנשים עם בעיות אורתופדיות צריכים להתייעץ עם רופא לפני תחילת פעילות.

פעילות גופנית להורדת שומנים בדם

חוסר פעילות גופנית, אורח חיים לא בריא ונטיה גנטית עשויים להשפיע על פרופיל השומנים בדם ובכך להעלות סיכון למחלות לב וכלי דם. מחקרים מצאו כי פעילות גופנית אירובית, הנעשית באופן קבוע ולאורך זמן, יכולה לסייע בהורדת רמות השומנים בדם: כולסטרול, LDL וטריגליצרידים ובהעלאת רמות HDL. במאמר זה אבהיר שתי תבניות עיקריות של שומנים בדם שיכולות להוות גורם סיכון למחלות ואציג את ממצאי המחקרים שנעשו על פעילות גופנית בהקשר זה.

כולסטרול

כולסטרול הוא גורם סיכון ידוע למחלות לב. חומר שומני זה מגיע מהתזונה, אבל הוא בעיקר מיוצר על ידי הכבד והוא רכיב חשוב לממברנות התאים. הגוף משתמש בו גם לייצור הורמונים וויטמין D.
הכולסטרול נישא בזרם הדם כשהוא קשור לשתי תרכובות הנקראות ליפופרוטאינים: ליפופרוטאינים עם צפיפות נמוכה (LDL) וליפופרוטאינים עם צפיפות גבוהה (LDL. (HDL נושא את הכולסטרול מהכבד אל תאי הגוף, אולם חסרונו הוא בכך שיש לו נטיה לשקוע בדפנות העורקים יחסית בקלות ולתרום להיווצרות פלאק טרשתי. לכן, הוא מכונה גם "הכולסטרול הרע". HDL ידוע כ"כולסטרול הטוב"; הוא אוסף את הכולסטרול מהדם ומוביל אותו לתאים שמשתמשים בו או שהוא מחזיר אותו לכבד למחזור או להוצאתו מהגוף.
הגוף צריך כולסטרול ולכן מייצר אותו בעצמו. לכן הוספת כמויות גדולות של כולסטרול מהתזונה, יכולות להפוך לבעיה.

שומנים בדם כגורם למחלות לב

אנשים יכולים לסבול ממחלת לב מבלי שיהיה להם כולסטרול גבוה או שומנים בדם. אולם בקרב אלה שכן, ישנן שתי תבניות עיקריות המהוות גורם למחלות לב וכלי דם וייתכן מאוד כי יופיעו יחד אצל אותו אדם:

רמות גבוהות של כולסטרול כללי ו- LDL

אורח חיים עשוי להשפיע על רמות הכולסטרול, בעיקר צריכה של שומנים רוויים וחוסר פעילות גופנית, אבל הנטייה לכולסטרול היא גם גנטית. טיפול ברמות גבוהות של כולסטרול עם דיאטה דלת כולסטרול ותוספי תזונה הוא אפקטיבי במידה מסוימת. מחקרים הוכיחו כי פעילות גופנית אירובית, 3 פעמים בשבוע לפחות (45-60 דקות בכל פעם), למשך 3 חודשים לפחות – מורידה רמות כולסטרול כללי ו- LDL.

רמות נמוכות של HDL ורמות גבוהות של טריגליצרידים

תבנית זו מהווה חלק מ"סינדרום X" וקשורה לתנגודת לאינסולין. היא מושפעת הרבה פעמים מתזונה ואורח חיים והיא גם יכולה להיות גנטית. תבנית זו מהווה גורם סיכון גבוה ליתר לחץ דם, סוכרת ומחלות לב. טיפולים באמצעות תזונה ותוספי תזונה לתבנית זו שונים מאלה של רמות גבוהות של כולסטרול ו- LDL. אך גם כאן, מחקרים הראו ירידה ברמות טריגליצרידים ועליה ברמות HDL (הכולסטרול "הטוב") עקב פעילות אירובית, 3 פעמים בשבוע בממוצע, למשך 60 דקות, בעוצמה בינונית עד גבוהה למשך 6 חודשים. כמו כן, פעילות גופנית ושינוי איכות המזון נמצאו אפקטיביים יותר מאשר צמצום קלורי בלבד.

שינויים באורח החיים לשיפור פרופיל השומנים בדם

ישנם מספר צעדים שיכולים לשפר את פרופיל השומנים בדם:

  • ירידה במשקל, אפילו ירידה קלה במשקל יכולה להוריד רמות כולסטרול.
  • הפחתת כמות השומן הרווי במזון. המקורות העשירים ביותר של שומן רווי (שומן שבד"כ מוצק בטמפרטורת החדר) הם בשר אדום ומוצרי חלב, בעיקר חלב מלא, גבינה, חמאה.
  • המנעות משומן טראנס. שומן מסוג יכול להוריד רמות HDL ולהעלות רמות LDL. נוכל לזהות נוכחות של שומן טראנס במזון, אם יופיע ברכיבים: "שמן צמחי מוקשה" או "שומן צמחי מוקשה חלקית". שומן טראנס מצוי בהרבה מרגרינות וברוב המזונות המעובדים ובחטיפים כמו קרקרים ועוגיות ובשמנים בהם משתמשים לטיגון צ'יפס, הכנת מאפים ופופקורן בקולנוע.
  • הגבלת פחמימות מזוקקות. תזונה עשירה בעוגיות, עוגות, קרקרים, לחמים רכים (כמו לחם עם שמרים או לחם קל), צ'יפס ומשקאות מוגזים יכולה להעלות רמות של טריגליצרידים ולהוריד רמות HDL.
  • הוספת מזונות המסייעים בהורדת כולסטרול ומשפרים את תפקוד הלב וכלי הדם, כגון מזונות המכילים שומנים רב וחד-בלתי רוויים, מוצרי סויה לא מעובדים, שום, נוגדי חמצון וסיבים תזונתיים מסיסים במים.
  • עישון הוא גורם סיכון למחלות לב בפני עצמו, אבל הוא גם יכול להוריד רמות HDL. לכן, חשוב להפסיק לעשן.
  • סטרס רגשי עשוי לגרום לגוף לשחרר שומן לזרם הדם ובכך לעלות את רמות הכולסטרול. לכן, חשוב לתרגל תרגילי נשימה וטכניקות להפחתת סטרס כגון יוגה, מדיטציה, דמיון מודרך וטאי-צ'י.

לסיכום, רמות גבוהות של שומנים בדם מהוות גורם סיכון למחלות לב וכלי דם. ניתן להפחית סיכון זה על ידי שינוי אורחות חיים: תזונה ופעילות גופנית. בתחום הפעילות הגופנית, מחקרים הראו כי יש לשים דגש על פעילות גופנית אירובית, מספר פעמים בשבוע באופן קבוע ולאורך זמן. כמובן, שמומלץ לבנות תוכנית טיפולית כוללנית, הכולת התייחסות גם לנושא התזונתי – מה לאכול ומה לא לאכול – ולהשתמש בתוספי תזונה וצמחי מרפא במידת הצורך. לפרטים על טיפול נטורופתי או ליצירת קשר.

אימון כושר אישי: אמצעי מקדש מטרה

אולי לפני כמה שנים טובות אימון כושר אישי נחשב לטרנד של העשירון העליון או למותרות. אבל היום אימוני כושר אישיים הם אמצעי המקדש את המטרה של מי שרוצה "להכנס לכושר" ו"להיות בריא" ובאמת להיות מחויב לכך. על מנת להיכנס לכושר בצורה יעילה ובלי לפגוע בגוף חשוב לעשות את זה עם איש מקצוע. האימון האישי מתבצע בצורה הרבה יותר מקצועית, מגוונת, ומאתגרת ונותן מסגרת טובה ומחייבת. גם המחקרים מראים שאנשים שלא עשו פעילות גופנית זמן רב (או בכלל לא), הצליחו יותר כשהם קיבלו עזרה מקצועית.

כדי להבין את משמעות האימון האישי, ביקשתי מעדי פטישי, מאמן כושר אישי (B.E.D), לספר על תהליך האימון ותרומתו, מתוך העיסוק שלו באימון מזה עשר שנים. בחרתי בעדי, כי אני מעריכה את העבודה שלו עם מתאמנים ומתחברת לעקרונות בהם הוא מאמין:

  • אימון נכון חייב להיות מותאם אישית לצרכיו של המתאמן, כולל התייחסות למבנה האישיות ואורח חייו של המתאמן
  • האימונים צריכים להיות מקיפים ולכלול מגוון סוגי פעילות: אימוני סיבולת לב ריאה, סיבולת שריר, קואורדינציה, שיווי משקל , כוח, גמישות, יציבה נכונה ואימונים פונקציונאלים.


לעדי יש גם תואר ראשון בחינוך גופני וספורט עם התמחות לפעילות גופנית לאוכלוסיות עם מוגבליות.

עדי, בוא נתחיל מהשאלה שנראית בנאלית, אבל חשובה ביותר – למה לנו בכלל לעשות פעילות גופנית?

עדי: "אימוני כושר נכונים משפיעים לטובה על הבריאות; הם מסייעים להורדה במשקל, מקטינים את הסיכויים למחלות ואפילו מהווים חלק מטיפול במחלות".

אתה יכול לפרט?

עדי: "פעילות גופנית מקטינה את הסיכויים לחלות במחלות לב, סוכרת וסרטן, תורמים להורדת לחץ הדם, משפרים את תפקוד הראיה, מחזקים את העצמות ותורמים לצפיפות העצם. בנוסף, קיים יחס ישיר בין דרגת הפעילות הגופנית לירידה במשקל. אימונים נכונים, בשילוב עם תפריט מאוזן, גורמים להורדת המשקל של הרקמה השומנית והוספת מסה שרירית"

מה הכוונה ב"אימוני כושר נכונים"?

לאימון גופני נכון יש כמה עקרונות:

  • תדירות האימון = אימונים גופניים נועדו על מנת לגרום לשינויים פיזיולוגים , על מנת לנצל את האימונים נכון חשוב להתאמן לפחות פעמיים בשבוע.
  • משך האימון = כדי שהאימון יהיה יעיל: לא קצר מידי ולא ארוך ומעמיס מידי חשוב להקפיד על זמן אימון נכון , (משתנה לפי יכולות המתאמן וסוגי האימון)
  • עוצמת האימון = כושר בונים בהדרגה תוך התחשבות ביכולות המתאמן… חשוב לבנות "סולם מאמצים" מתאים.

איך מאמן כושר אישי יכול לתרום למטרות שציינת בהתחלה ולאימוני כושר נכונים?

אימון עם מאמן כושר אישי יכול להתאים מכמה סיבות:

  • התוכנית שבונה מאמן הכושר האישי מותאמת לצרכים האישיים וליכולות של המתאמן; המאמן לוקח בחשבון את מצבו הבריאותי של המתאמן ומתאים את התוכנית למצבו ולמטרותיו.
  • מאמן הכושר והמסגרת אותה הוא מספק נותנים מוטיבציה ומאפשרים יציבות באימונים; זהו יתרון גדול, מאחר ורוב האנשים נוטים לזנוח את האימונים העצמאיים או את חדר הכושר (וממשיכים לשלם ממיטב כספם).
  • אימון כושר אישי הוא אפקטיבי יותר וניתן להגיע באמצעותו לתוצאות מקסימליות.

כל היתרונות שציינתי מקבלים תוקף משמעות גדול מאוד כשהמטרה היא הורדה במשקל, שדורשת מסגרת, עבודה יעילה והתמדה.

מה היית מציע לאנשים שמתלבטים וחוששים מהמסגרת ומההוצאה הכספית?

עדי: "למתלבטים כדאי לדעת, שבניגוד לחדרי כושר ומסגרות אחרות, אימונים אישיים בנויים על שביעות רצון, תוצאות וחוויה שיוצרת מחויבות למטרה. אין מנוי ואין התחייבות חונקת. אפשר להתאמן עם מאמן אישי לתקופה מסויימת, לפחות עד השגת היעד הראשון, ואז להחליט אם רוצים להמשיך לצורך המסגרת וההתקדמות או להשתמש בכלים שמקבלים מהמאמן ולהמשיך לבד".

כמה פעמים בשבוע מומלץ להתאמן?

עדי: "כמובן, שאימונים על בסיס שבועי גורמים למוטיבציה ומעודדים התמדה ומקדמים את המטרה ביעילות גבוהה יותר. אימונים נועדו על מנת ליצור שינוי בגוף וכדי שזה יקרה חשוב להתאמן לפחות פעמיים בשבוע. לצד זאת, אפשר לקבוע את תדירות המפגשים בהתאם למטרות ולתקציב".

עדי, תודה רבה. אני חושבת שכמו בכל תהליך בו רוצים להשיג מטרות ולשמר אותן, חשוב לקבל ליווי אישי ותוכנית מותאמת אישית לצרכים ולמצב בריאותי. זה יכול לחסוך זמן יקר ותסכולים הנובעים מאי-השגת המטרה – עד כדי ייאוש ונטישה. אנחנו משלמים כל כך הרבה כסף על ביטוחים לרכב ואפילו על ביטוח על הפלאפון; לבטח את הבריאות שלנו, ע"י ניהול אורח חיים בריא, זה חשוב לא פחות.