ארכיון התג: בעיות מעיים

הטיפול הנטורופתי בגזים ובנפיחות בבטן

לכולנו יש גזים; מערכת העיכול שלנו מייצרת בכל יום גזים. העניין הוא שחלק מהאנשים לא מרגישים אותם וחלק מהאנשים מרגישים אותם, בליווי נפיחות (מלאות), גיהוקים וכאבי בטן. תסמינים אלה בד״כ עוברים ברגע שהגזים משתחררים, אבל חשוב להבין מהם הגורמים להרגשה המוגברת והממושכת של תסמינים אלה.

ראשית, נעמוד על ההבדלים בין גזים, גיהוקים ונפיחות, ונבין את הגורמים האפשריים לכל אחת מהתופעות:

גזים (Flatulence) עוברים דרך פי הטבעת והם בד״כ שילוב של אוויר שנבלע ושל גזים שמיוצרים על ידי חיידקי המעי הגס, מסיבות שאמנה בהמשך. גזים שמצטברים בחלק הימני העליון של המעי הגס יכולים להוביל לכאב, מה שיכול לגרום לכאב שדומה לכאב בכיס המרה. גזים שמצטברים בחלק הימני העליון של המעי הגס יכולים להקרין לאיזור החזה ולהרגיש כמו כאב לבבי. בכל מקרה של כאב, יש לפנות לבירור רפואי.

הגורמים לגזים עשויים להיות:
1. בליעת אוויר מוגזמת, למשל לעיסת מסטיקים, שתיית משקאות מוגזים ואפילו חרדות, צרבות וסינוסיטיס!
2. אי סבילות למזון (כגון אי סבילות ללקטוז או צליאק)
3. צריכת פחמימות שלא יכולת להתעכל ע״י אנזימים במעי הדק ומגיעות למעי הגס ועוברות שם מטבוליזם על ידי החיידקים לגזים: הידרוגן (מימן) ו- carbon dioxid. דוגמאות למזונות כאלה הם: סובין, כרוב, כרובית, ברוקולי וקטניות.

גיהוקים (Belching) הם תהליך נורמלי, הנובע מהצטברות אוויר שנבלע ונכלא בקיבה. האוויר צריך או לצאת בחזרה למעלה, או לרדת למעי הדק ולעבור ברקטום כגזים. יש אנשים החווים גיהוקים בתדירות גבוהה ומתמשכת ולרוב הסיבה לכך היא עיכול לקוי באיזור הקיבה, בליעת אוויר מוגברת (ראו ״גזים״), רפלוקס ועוד.

נפיחות (Bloating) היא תחושה של מלאות במערכת העיכול העליונה, אשר לרוב להיות מושפעת מהצטברות של גזים או שגשוג יתר של חיידקים (SIBO). אנשים מסוימים חווים התרחבות (distension) של הבטן (לרוב התחתונה), כתוצאה למשל משרירי בטן חלשים (כמו אחרי הריון) או עצירות.

אם אתם סובלים מגזים, נפיחות ו/או גיהוקים, כדאי שתפעלו לפי הצעדים הבאים:

1. תפנו לרופא המתמחה במערכת העיכול (גסטרואנתרולוג) ותבררו איתו האם מדובר בהפרעות תפקודיות במערכת העיכול, כגון תסמונת המעי הרגיש, או אם מדובר מחלת הצליאק או אי סבילות ללקטוז או SIBO (צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק).

2. תפנו לטיפול נטורופתי אצל מומחה בתחום הטיפול הטבעי במערכת העיכול, על מנת לבחון האם מדובר באי סבילות למזון, בהרגלי אכילה לקויים, באורח חיים לא בריא (כגון סטרס וחוסר פעילות גופנית) או במצב רגשי כמו חרדות.

במסגרת הטיפול הנטורופתי במערכת העיכול, בו אני עוסקת מזה 15 שנה, אני מתשאלת לעומק, מסתכלת על בדיקות דם ובדיקות אחרות שנעשו (או לא נעשו…), מנסה להבין את שורש הבעיה, את הגורמים לבעיה ובונה תוכנית טיפולית – בהתאם. למשל, אם עולה חשד לאי-סבילות למזון, אז מתחילים בתהליך של אלימינציה ואתגר או תזונה היפואלרגנית ובניית אסטרטגיה טיפולית להפחתת הרגישות למזון; אם החשד הוא בהרגלי אכילה לקויים, אז משפרים אותם; אם יש חרדות ברקע, ניתן להיעזר בפורמולת צמחי מרפא; וכיוצא בזה.

סובלים מגזים ונפיחות? רוצים למצוא פתרון אחת ולתמיד?
אני מזמינה אתכם לתאם איתי שיחת היכרות טלפונית. לחצו כאן.

מקורות:

1. [Online] https://gi.org/topics/belching-bloating-and-flatulence/.
2. [Online] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30811160/.

10 דברים שכדאי לכם לדעת עליי

1. מתמחה בטיפול בהפרעות מערכת העיכול – החל מצרבות, עצירות, מעי רגיש ועד קרוהן, קוליטיס וכיב פפטי.
2. מכורה למחקרים! ביצעתי בעצמי אחד כזה בבית החולים אסף הרופא.
3.הסטודנטים שלי קוראים לי ״מלכת הטבלאות״. מודה! אוהבת טבלאות סדר ודיוק.
4. דוגלת בהתאמה אישית לצרכים של המטופלים שלי.
5. מאמינה אדוקה בכוח הריפוי של התזונה ושל צמחי המרפא.
6.תוספי תזונה? רק כשממש צריך ומתאים, וגם אז בודקת שאין אינטראקציות שליליות עם תרופות.
7.מתרגלת יוגה ומדיטציה מזה שנים. כשאני ממליצה לכם בנושא, זה רק מנסיון אישי.
8.הפגישות איתי ארוכות. אני משקיענית וחפרנית. קחו את זה בחשבון כשאתם קובעים איתי.
9.אני פרפקציוניסטית ויסודית, ולכן אין אצלי תשובות מהירות – כל דבר נבדק לעומק.
10. מסורה לעבודתי כבר 15 שנה. קמה בכל יום עם התלהבות ורצון לחקור ולשפר את איכות החיים של המטופלים שלי

אשמח להכיר אתכם מקרוב יותר. מוזמנים לתאם איתי שיחת היכרות טלפונית.

סיפור מהקליניקה – מחלת קרוהן

ש. בת 29, הגיעה אלי לטיפול בעקבות התלקחות של מחלת הקרוהן, מחלה דלקתית במעי. בניתי לה תפריט מלא, מבוקר ועד ערב וכן המלצתי על תוספי תזונה מסוימים. בתוך מספר ימים חל שיפור במצבה, אשר נמשך גם במעקב שעשיתי מולה לאחר שנתיים. להלן הסיפור המלא.

ש.בת 29, רווקה, סובלת ממחלת קרוהן מגיל 15, אשר בא לידי ביטוי בהתקפים של כאבי בטן חזקים, מעירים בלילה ומלווים בהקאות, עד כדי אשפוז (פעמיים). היתה מועמדת לניתוח אך בסוף נשלט על ידי סטרואידים, אנטיביוטיקה ורמיקייד. היתה תקופה ארוכה בה הרגישה טוב ומאז שהחלה לקחת שוב גלולות למניעת הריון – מרגישה החמרה, מלווה בדחיפות ביציאה (עד כדי כך שצריכה לעצור את הרכב באמצע נסיעה) ויציאות שלשוליות.

הגיעה אלי לטיפול נטורופתי בתקופה בה כאבי הבטן מהם סבלה אינם דומים לכאבי הבטן המוכרים של מחלת הקרוהן, אלא כאבים בבטן תחתונה לפני יציאה (בליווי גזים ונפיחות בבטן) ומוקלים לאחר היציאה. כמו כן, יש רגישויות חדשות למאכלים כגון חלב, קפה, פירות, פטריות, עגבניה, מלפפון, פסטה עם שמנת, ביצים, דג נא, פירות ים, בשר ועוף על האש, בשר אדום (סטייק); תוך מספר דקות לאחר אכילתם צריכה לרוץ לשירותים. היציאות משתנות – מיציאה אחת ליומיים ועד מספר יציאות ביום, לעיתים בהפרש של שעה. בבדיקות דם – מדדי דלקת גבוהים (CRP, ESR), המוגלובין נמוך, המטורקיט נמוך, B12 וחומצה פולית – נמוכים. מזה 3 שנים שאינה נוטלת תרופות למחלת הקרוהן. בחודש האחרון ירדה במשקל כ- 2 ק"ג (וגם ככה מאוד רזה). סטרס מחמיר את המצב. מטופלת אצל פסיכולוג המסייע בהפחתת הסטרס.

מדרגת את המידה בה המחלה מפריעה לה לאיכות חיים כיום – 5 בסקלה 0-10.

ברקע עייפות, חולשה, קושי להירדם, נשירת שיער ומיגרנות

 בניתי לה תפריט המבוסס על העקרונות הבאים:

  • צריכת מזונות דלי סיבים או המכילים סיבים מסיסים
  • המנעות מאכילת סיבים שאינם מסיסים במים – בעיקר חיטה מלאה, סובין חיטה וקליפות של ירקות ופירות.
  • המנעות ממזונת אלרגניים כדוגמת חיטה, תירס, מוצרי חלב, טחינה
  • המנעות מבשר אדום
  • המנעות מסוכרים, צבעי מאכל, חומרים משמרים, חומרי טעם וצבע, מזונות שומניים / מטוגנים (בורקס, חמאה), שמנים מוקשים, שומן צמחי מוקשה ,מזונות חריפים ומתובלים מדיי, שוקולד ואלכוהול

בנוסף המלצתי על נטילת תוספי תזונה: פרוביוטיקה, אומגה 3, ויטמין B12, מולטי ויטמין וברזל.

בתוך מספר ימים דיווחה שנעים לה בבטן. בהתחלה העצירות החמירה (מספר ימים ללא יציאות) אבל לאחר מכן היו יציאות טובות יותר ופחות שלשולים.

כעבור חודש אמרה: "הצלת אותי בטירוף. אני כבר לא רצה לשירותים ולא עוצרת את הרכב באמצע נסיעה. אם אני לא אוכלת לפי התפריט שבנית לי – התגובה די מיידית…"

בהמשך הוספנו עוד מזונות בהדרגה

מעקב לאחר שנתיים : מזה שנתיים שהכל מושלם !  – יציאות פעם -פעמיים ביום לפעמים אפילו יום אחד בלי. ללא כאבי בטן. ללא גזים ונפיחות. גם כשלא מקפידה עם התזונה – עדיין מרגישה טוב, כל עוד  לא אוכלת לחם.

בנוסף – מרגישה אנרגטית, כבר לא מרגישה חולשה, נרדמת יחסית מהר בלילות, נשירת השיער השתפרה ואין מיגרנות מזה הרבה זמן.

סיפור זה מדגים כיצד טיפול נטורופתי, הכולל שינוי תזונתי, המותאם באופן מדויק למחלה ולאדם, וכן התאמה אישית ונכונה של תוספי תזונה – יכול להוביל לשינוי משמעותי בהרגשה.
אם גם אתם סובלים ממחלת הקרוהן, אני מזמינה אתכם ליצור איתי קשר כאן.

הטיפול הנטורופתי בדלקות כרוניות במעי

קרוהן וקוליטיס הן מחלות מעי דלקתיות, בעלות מאפיינים דומים אולם הן גם שונות זו מזו . בשתיהן עשויים סיבוכים ולכן חשוב מאוד להיות תחת השגחה רפואית. במקביל, ניתן לשלב טיפול נטורופתי, אשר עובד בכמה מישורים: שיפור סימפטומים אקוטיים בהתקף וטיפול שיקומי ומניעתי ארוך טווח. כלי הטיפול הנטורופתים הם: התאמת תזונה מדויקת למצב (התקף או רמיסיה), בחירה מושכלת של תוספי תזונה וצמחי מרפא והפחתת סטרס.

שתי המחלות העיקריות הנכללות בקבוצת המחלות הדלקתיות הכרוניות במעי (‏Inflammatory Bowel Disease‏ ‏או בקיצור ‏IBD‏) הן קרוהן (‏Crohn's Disease‏) וקוליטיס (‏Ulcerative Colitis‏)‏. לשתי המחלות ההללו יש מאפיינים דומים (התקפים של שלשולים וכאבי בטן עוויתיים), אולם הן גם שונות זו מזו ‏בעיקר במיקום הדלקת ובעומק הפגיעה שלה. למחלות אלה עשויים להיות סיבוכים והטיפול בקונבנציונלי ‏מתחיל בתרופות אך לעיתים יש צורך בכריתת חלק מהמעי. מחלות אלו גם מערבות או קשורות לתופעות ‏אחרות, שאינן במערכת העיכול, כגון בעיות פרקים, מחלות עור בעיות בכבד ועוד. ‏
כמובן שיש לעבור תהליך של אבחנה מבדלת אצל רופא על מנת לשלול מחלות אחרות ועל מנת לאבחן את סוג ‏המחלה הדלקתית. ‏
הגורמים למחלות אלו יכולים לנוע החל מנטייה גנטית, דרך הפרעה חיסונית וגורמים תזונתיים. נמצא כי ‏השכיחות של מחלת הקרוהן עולה בתרבויות שצורכות תזונה מערבית (תזונה עתירת סוכר מזוקק, שומן רווי ‏וחומצות שומן מסוג אומגה 6 ודלה בפירות, ירקות, סיבים תזונתיים ואומגה 3‏

הטיפול הנטורופתי במחלות מעי דלקתיות

חובה לעבור אבחון סופי אצל רופא גסטרואנתרולוג ולהיענות להמלצות רפואית, מאחר ובחולים מסוימים ‏המחלה מסכנת חיים ודורשת טיפול מיידי ואשפוז. במקביל, זוהי מחלה כרונית הדורשת טיפול ארוך טווח וכאן ‏ניתן לשלב מספר גורמים טיפוליים בתחום הנטורופתיה:‏

תזונה

התזונה צריכה להיות דלה באומגה 6 (בשר בקר, מוצרי חלב) ועשירה באומגה 3 (דגי ים צפוניים או תוסף שמן ‏דגים). תזונה שכזו יכולה להפחית את התהליך הדלקתי הקיים. ‏
עקרון תזונתי חשוב נוסף הוא תזונה היפואלרגנית. נמצא כי מזונות אלרגניים כמו חיטה ומוצרי חלב קשורים ‏להופעת המחלה ולכן כדאי להמעיט או להמנע מהם. ‏
בזמן התקף התזונה צריכה להיות דלת סיבים, על מנת לא להחמיר את השלשולים ואת כאבי הבטן ועל מנת ‏לא לגרות עוד יותר את המקום הפגוע. ‏
עשויה להיות צריכה מופחתת של מזון, עקב כאבי הבטן, שלשולים, בחילות וחוסר תיאבון. לכן, חשוב לדאוג ‏לצריכה קלורית מספקת וגם לצריכה גבוהה יחסית של חלבון (חשוב לקבל כאן הכוונה מקצועית מדויקת, מאחר ‏ולא כל מקור חלבוני יתאים לטיפול במחלות מעי דלקתיות).‏

השלמת חסרים תזונתיים

במחלות מעי דלקתיות עשויה להיות ירידה בספיגת של ויטמינים ומינרלים, הן עקב פגיעת הדלקת באתרי ‏ספיגה והן עקב השלשולים. לכן חשוב לעקוב אחר בדיקות דם ולתת תוספי תזונה בהתאם לצורך ולאחר ‏התייעצות עם איש מקצוע. ‏
כמובן, שיכולה להיות ירידה בויטמינים ומינרלים גם עקב השלשולים וייתכן שיהיה צורך בהשלמתם על ידי ‏תוסף או אבקה. ‏
למשל, חסר באבץ נמצא בכ- 45% מחולי קרוהן (בדם וגם בבדיקת מינרלים בשיער). חסר אבץ קשור להרבה ‏סיבוכים של המחלה: כגון ריפוי לא יעיל של פיסורות ופיסטולות, עיכוב בגדילה אצל ילדים, פגיעה במערכת ‏החיסון ועוד. ‏
חסר בברזל שכיח אצל חולי ‏IBD‏,‏‎ ‎בעיקר עקב דימומים כרוניים מהמעי. מאחר ותוסף ברזל עשוי לעודד זיהום ‏של המעיים, יש לשקול היטב לקיחת תוסף ברזל. ‏
חסר בויטמין ‏B12‎‏ עשוי להיגרם עקב פגיעה או כריתה של חלק המעי, בו מתרחשת הספיגה של הויטמין; חלק ‏הקרוי ‏‎ Terminal ileum‏. ‏
חסרים נפוצים נוספים עשויים להיות גם של סידן, אשלגן וויטמין ‏C‏. ‏

פרוביוטיקה

אצל חולי ‏IBD‏ נמצאו שינויים בפלורת המעיים וישנם מחקרים רבים המעידים על שיפור המחלה בעקבות לקיחת ‏תוסף פרוביוטיקה. התוסף הנחקר ביותר בהקשר זה הוא מוצר אוסטרלי בשם ‏VSL#3‎‏. ‏
הפרוביוטיקה גם מחזקת את מחסום האפיתל במעי ועשויה להפחית אי סבילות למזון, אשר קשורה גם כן ‏להופעת המחלה. ‏

הפחתת סטרס

סטרס מנטלי ורגשי יכול להוות טריגר להופעת ה- ‏IBD‏. טכניקות של ניהול סטרס עשויות להועיל. למשלֿ, דמיון ‏מודרך.‏

צמחי מרפא

צמחי המרפא יכולים לסייע בעיקר לאנשים שלא עברו כריתת חלק מהמעי. כמו כן, צמחי המרפא ישתלבו בדרך ‏כלל רק לאחר טיפול תזונתי, כאשר התחלת הטיפול תהיה עם חליטות צמחים עדינות. אחת הבעיות היא ‏שלעיתים הצמחים יכולים לגרום לרגישות במערכת העיכול ולכן יש לעקוב אחר סימפטומים באופן צמוד על ידי ‏איש מקצוע. ‏
לצמחי המרפא יש מגוון רחב של פעילויות: שיקום ריריות, שיקום כיבים, הפחתת דלקת, שיפור ספיגה, ספיחת ‏גזים, פעילות אנטי-זיהומית ועוד. ‏

לסיכום, הטיפול הנטורופתי במחלות מעי דלקתיות צריך להיות משולב עם ההמלצות הרפואיות ודורש מעקב ‏אחר בדיקות, סימנים וסימפטומים. הטיפול הנטורופתי הוא שמרני וכולל התייחסות תזונתית מדויקת, מתן ‏תוספים וצמחים תוך בחירה זהירה והפחתת סטרס. ‏לפרטים נוספים ולקביעת תור, צרו קשר כאן.

:Reference
‎Pizzorno J. Murray M. Textbook of natural medicine. s.l. : Livingstone, 2006

IBD in EPIC Study Investigators, Tjonneland A, Overvad K, et al. Linoleic acid, a dietary
n-6 polyunsaturated fatty acid, and the aetiology of ulcerative colitis: a nested case-control
study within a European prospective cohort study. Gut. 2009 Dec;58(12):1606-11

Lutgendorff F, Akkermans LM, Soderholm JD. The role of microbiota and probiotics in stress-induced ‎gastro-intestinal ‎damage‎. Current Molecular Medicine. Jun 2008, Vol. 8, 4, pp. 282-98.‎

תסמונת המעי הרגיש

תסמונת המעי הרגיש (קרויה גם תסמונת המעי הרגיז או באנגלית: ‏Irritable‏ ‏bowel ‎Syndrome‏ – IBS) היא אחד מהמצבים המשתייכים ל"מחלות/הפרעות תפקודיות של מערכת ‏העיכול". מעריכים כי לאנשים הסובלים מתסמונת המעי הרגיש יש הפרעה באופן בו העצבים והשרירים עובדים. אולם, בבדיקות לא מוצאים ‏משהו לא נורמלי. המעי נראה טוב, אבל עדיין יש כאב, אי נוחות וסימפטומים אחרים שאינם עוזבים או ‏שחוזרים ונשנים והם הבסיס לזיהוי או אבחון ‏התסמונת.

תסמונת זו נפוצה בקרב 10-20% מהאנשים והיא נחשבת לאחד המצבים ‏הנפוצים בפניה לרופא. היא אמנם לא מחלה מסכנת חיים, אך יכולה להיות לה השפעה משמעותית ‏על החיים, מאחר והיא מערבת אפיזודות משתנות של עצירות ושלשולים, לעתים בשילוב עם כאבי בטן, גזים, נפיחות, בחילות, חוסר תאבון, סטרס או דיכאון.

הסימנים והסימפטומים של תסמונת זו עשויים להיות דומים למגוון רחב של מחלות ומצבים ולכן יש לפנות לרופא לבירור מעמיק ולשלילת מצבים כמו:

  • מחלות מעי דלקתיות (IBD)
  • דלקות זיהומיות במעי (amebiasis, giardiasis)
  • אי סבילות לקטוז
  • צריכה מוגזמת של תה, קפה, משקאות מוגזים וסוכרים פשוטים
  • שימוש לקוי במשלשלים
  • קנדידיאזיס במערכת העיכול
  • חוסר איזון במיקרופלורה של החיידקים, כתוצאה משימוש באנטיביוטיקה או נוגדי חומצה.
  • מחלות אי-ספיגה כגון אי-ספיקת לבלב ומחלת צליאק.
  • מחלות מטבוליות כגון אי ספיקת אדרנל, סוכרת והיפרתירודיזם
  • מחלה דיברטיקולרית
  • גידול (Neoplasm)

ההתאמה הטובה ביותר לאבחנה של IBS היא נוכחותם של נפיחות בבטן והקלת כאבי הבטן על ידי תנועתיות המעי. אולם, אין זה מספיק ויש צורך לבצע אנליזה של הצואה ומערכת העיכול ולבצע בדיקות דם, הכוללות: ספירת דם, שקיעת דם, ריכוז חלבון בסרום. כאשר לא ניתן להבחין בשום גורם, יש לבצע סיגמואידוסקופיה.

גורמים וסימפטומים

IBS הינה מחלה נפוצה בקרב 10-20 אחוז מהמבוגרים (נשים פי שניים מגברים). אולם, קביעת השכיחות האמיתי של המחלה הינה כמעט בלתי אפשרית, מאחר ורבים מהאנשים שסובלים (בעיקר הגברים…) אינם פונים לבירור רפואי. נתון מעניין נוסף הוא: 30-50% מההפניות לגסטרואנתרולוגים הן עקב סימפטומים של IBS. תסמונת המעי הרגיש היא אחד מהמצבים המשתייכים ל"מחלות/הפרעות תפקודיות של מערכת העיכול". ב- IBS הכוונה היא להפרעה באופן בו העצבים והשרירים עובדים. אולם, בבדיקות לא מוצאים משהו לא נורמלי. המעי נראה טוב, ועדיין יש כאב, אי נוחות וסימפטומים אחרים שאינם עוזבים או שחוזרים ונשנים והם הבסיס לזיהוי או אבחון IBS. הסימפטומים יכולים להחמיר בעקבות אכילת מזונות מסוימים, סטרס ו/או גורמים אחרים. תסמונת המעי הרגיש היא מורכבת; היא לא מחלה מסכנת חיים, אך יכולה להיות לה השפעה משמעותית על החיים.

טיפולים קונבנציונלים

כוללים תרופות נוגדות עוויתות, אשר מאטות את תפקוד מערכת העיכול, או תרופות נוגדות דכאון ותרופות הרגעה ל- IBS

הטיפול הטבעי בתסמונת המעי הרגיש

בטיפול הנטורופתי בתסמונת המעי הרגיש אני מתייחסת למספר היבטים:

בדיקת קשר אפשרי לאי סבילות למזון

אם אתם סובלים מסימפטומים של מעי רגיש בעיקר לאחר אכילה, כדאי לנסות לחפש ולמצוא את מקור הבעיה גם בתזונה שלכם. בדרך כלל לא מדובר באלרגיה למזון אלא באי סבילות למזון. מה ההבדל בין אלרגיה למזון לבין אי סבילות למזון? באלרגיה למזון, הכוונה היא לאלרגיה שיכולה לגרום לתגובות מיידיות כתוצאה מחשיפה לחלבון כלשהו במזון. התגובות כוללות חסימה בדרכי נשימה, בצקת בגרון ובלשון וסימפטומים חמורים אחרים. תגובה זו מתווכת באופן ישיר על ידי נוגדני IgE של מערכת החיסון, וסביר להניח שאם אתם אלרגים למזון מסוים – אתם כבר יודעים זאת. רגישות או אי סבילות למזון יכולה להיות למרכיבים שונים במזון החשוד, והתופעות מופיעות בדרך כלל רק אחרי כמה ימים, כיוון שהן אינן מתווכות באופן ישיר על ידי מערכת החיסון. בנוסף, אם נמנעים מהמזון החשוד למשך תקופה ארוכה, בדרך כלל שנה, אי הסבילות עשויה גם לחלוף. אי סבילות למזון עשיה לנבוע מגורמים שונים, בין השאר, מעיכול לא מושלם של המזון, למשל עקב חסר באנזימי עיכול או תת-חומציות בקיבה (לשים קישור ל"גזים ונפיחות"). לכן, מעבר לזיהוי המזון האלרגני, חשוב לאתר את הגורם לאי הסבילות ולטפל בו. ישנם מחקרים המראים קשר בין אי-סבילות למזון ל- IBS. המזונות האלרגנים הכי נפוצים הם מוצרי חלב וחיטה. סימפטומים נוספים המדווחים על ידי חולי IBS, אשר מחזקים את הקשר בין IBS לאי סבילות למזון הם: פלפיטציות (דפיקות לב מודגשות), היפרונטילציות (נשימת יתר), עייפות, הזעה מוגברת וכאבי ראש. יש כיום מעבדות שבודקות אי סבילות למזון, אבל אין עדויות מדעיות משכנעות התומכות בבדיקות אלה, בעיקר אם באות במעטפת מסחרית… בנטורופתיה יש דרכים מיוחדות לזיהוי אלרגיה למזון – על ידי תהליך קפדני, הדורש מעקב מיוחד אחר סימפטומים. תהליך זה מכונה: " אלימינציה ואתגר", בו מסירים מזונות אלרגנים וחשודים מהתפריט ומחזירים אותם בדרך מסוימת.

המנעות ממזונות מחמירי סימפטומים

כדוגמת קטניות, ירקות מצליבים, סיבים לא מסיסים, סוכרים מזוקקים, חומרים ממריצים (כדוגמת קפאין), ממתיקים מלאכותיים (כדוגמת סורביטול) ומוצרי מזון המכילים קרגינן, המשפיע לרעה על מוקזת המעי.

בניית תפריט מסודר

הפרזה באכילה יכולה לעורר את הסימפטומים של IBS, לכן יש צורך במספר ארוחות קטנות במשך היום. בניית תפריט מסודר צריכה לכלול תזמון נכון של הארוחות.

שילוב תוספי תזונה

ישנם תוספי תזונה שנחקרו בהקשר של מעי רגיש, כדוגמת פרוביוטיקה, המכילה חיידקים "טובים" שלהם תפקידים רבים בייצוב ואיזון מערכת העיכול ובהפחתת סימפטומים כדוגמת גזים ונפיחות.

שילוב צמחי מרפא

בטיפול הנטורופתי אני בונה פורמולת צמחי מרפאלכל מטופל באופן אישי, בהתאם למצבו.

הפורמולות בד"כ משלבות צמחים בעלי פעילויות שונות:

  • צמחים נוגדי עווית כאב
  • צמחים מרגיעים – המתאימים גם למצבי סטרס, חרדה וכד'.
  • צמחים שמסייעים בהפגת הגזים
  • צמחים שמטפלים בעצירות או בשלשול – בהתאם למצבו.

פורמולת הצמחים יכולה להגיע בצורת כמוסות, טינקטורות, חליטות או אבקות. למשל, אבקת Ulmus rubra יכולה לסייע בריפוי רקמות מגורות במערכת העיכול.

המלצות לשינויים באורח החיים

המלצות לפעילות גופנית מתאימה, טכניקות להפחתת סטרס ולהרגעה (כדוגמת תרגילי נשימה, דמיון מודרך)‏, שיפור השינה ועוד. ‏

לסיכום, הטיפול הנטורופתי בתסמונת המעי הרגיש הוא טיפול כוללני, המתאים לאדם כמכלול ומתייחס למגוון היבטים של חייו וכן, כולל מגוון כלים מתחום התזונה, תוספי התזונה, צמחי המרפא, הפחתת סטרס ועוד. בטיפול אני משתדלת להתחשב באורח החיים ולתת פתרונות לאורח חיים עסוק במיוחד, עזרה ‏בבחירה של מה לאכול בחוץ ועוד. ‏כמו כן, אני דואגת לשתף את הרופא המטפל בתהליך ולקבל החלטות משותפות לגבי דרכי הטיפול – במידת הצורך. לפרטים נוספים ולקביעת תור, צרו קשר כאן.

:Reference

‎Pizzorno J. Murray M. Textbook of natural medicine. s.l. : Livingstone, 2006

Lutgendorff F, Akkermans LM, Soderholm JD. The role of microbiota and probiotics in stress-induced ‎gastro-intestinal ‎damage‎. Current Molecular Medicine. Jun 2008, Vol. 8, 4, pp. 282-98.‎

קרן וולקומיר אצל פרופ' קרסו "בריאות 10"

איך רפואה סינית מקלה על מעי רגיש?

שמן מנטה חריפה להקלה על כאבי בטן

שמן המנטה החריפה (Peppermint oil) מופק מצמח ה- Menthapiperita- בן כלאיים של spearmint) Mentha spicata) ו- water mint) Mentha aquatica). הוא מופק ע"י זיקוק אדים מהחלקים התחתונים של הצמח, המצויים מעל האדמה.

פעילות פיזיולוגית

שמן המנטה פועל להפחתת תנועתיות שרירים חלקים במערכת העיכול, כנראה על ידי פעולתו כאנטגוניסט לתעלות סידן (calcium channel antagonist), כלומר, מונע או מאט את זרימתם של יוני קלציום לתוך תאי השריר החלק.
ישנן עדויות ראשוניות ממחקרים קטנים ולא מצטיינים מבחינה מתודולוגית, המרמזים על יעילותו של שמן המנטה בטיפול בסימפטומים של דיספפסיה (הפרעות בעיכול) יחד עם שמן קימל (caraway oil) ותסמונת המעי הרגיז (IBS). תחומים אלה שנויים במחלוקת ומומחים מסוימים טוענים שעדויות אלו אינן מספיקות להסקת מסקנות. יש צורך במחקר נוסף בתחומים אלו, ובעיקר במחקרים רנדומלים, כפולי סמיות מבוקרים עם פלסבו ובמדגמים גדולים.
חשוב לציין כי שמן מנטה עשוי למעשה לגרום לדיספפסיה (הפרעות בעיכול) בחלק מהאנשים.

לפי המונוגרפים של ה- Commission E הגרמני:

  • שמן מנטה ניתן לשימוש פנימי לעוויתות במערכת העיכול העליונה ודרכי המרה, IBS, הצטננות של דרכי נשימה עליונות ודלקת בריריות הפה.
  • שמן מנטה ניתן לשימוש חיצוני בכאבי שרירים וכאבים עצביים.
  • שמן מנטה עשוי לפעול כאנטי-ספזמודי (נוגד-עוויתות), קרמינטיבי (נוגד גזים), כולגוג (גורם להפרשת מיצי מרה) ואנטי-בקטריאלי; יש לו פעילת מקררת.

צורות לקיחה

שמן המנטה זמין בארץ כשמן לשימוש חיצוני, קפסולות ג'ל (soft gelatin capsules) בתוספת שומר וג'ינג'ר או בשילוב עם אנזימי עיכול.
ניתן להזמין בצורות שונות (עלים, טינקטורה) דרך מעבדות צמחים.

בטיחות

שמן מנטה קיבל מעמד של Generally Recognized as Safe (GRAS) ע"י ה- FDA האמריקאי – בכמויות המצויות במזון.

  • נחשב בטוח: כשנלקח במינונים נמוכים (עד 270 מ"ג שמן מנטה) ובצורה של תה כשניתן דרך הפה לילדים בכמויות המצויות במזון.
  • כנראה בטוח: כשנלקח דרך הפה או בשימוש מקומי ובצורה נכונה למטרות רפואיות. כשנלקח דרך הפה במינונים טיפוליים בילדים מגיל 8 ומעלה. קפסולות שמן מנטה (Enteric-coated) כנראה בטוחות לשימוש תחת השגחה בילדים מגיל 8 ומעלה.
  • כנראה שאינו בטוח: כשנלקח על ידי חולים עם astroesophageal reflux disease (רפלוקס), הרניה סרעפתית (hiatal hernia) או אבנים בכליות.
אינו בטוח לשימוש:

  • כשמנטול נספג יתר על המידה דרך העור (בשימוש מקומי), מאחר ויכול לגרום לנמק מקומי.
  • כשנלקח דרך הפה במינונים טיפוליים בתינוקות וילדים קטנים, מאחר וגרם להתכווצויות בלשון, הפסקת נשימה (apnea), התכווצויות בגרון ובסימפונות, מצוקה נשימתי אקוטית עם כיחלון (cyanosis), ועצירת נשימה (respiratory arrest)
  • כשנלקח דרך הפה על ידי נשים בהריון במינונים גבוהים, מאחר ונמצא כי הוא יכול לגרום לוסת.
  • כשניתן בזריקה, מאחר ויכול לגרום לבצקת ריאתית (pulmonary edema) ופגיעה אקוטית בריאות (acute lung injury).

אסור לשימוש באנשים עם בעיות בכיס מרה.

מינונים:

בלקיחה דרך הפה – על פי מחקרים שנעשו על מבוגרים (מגיל 18 ומעלה):

  • אנטיספזמודי(נוגד עוויתות): 8 מ"ל של תמיסת שמן מנטה ניתן לשימוש כטיפול בעוויתות במעי.
  • ריח רע מהפה: 3 דקות של שטיפת פה עם תמיסת שמן (essential oil) (המורכבת משמן מנטה, עץ התה ולימון).
  • דיספפסיה (קשיי עיכול): המינון הנפוץ בניסויים קליניים הוא: 1-3 קפסולות (enteric-coated), המכילות שילוב של 90 מ"ג שמן מנטה ו- 45-50 שמן קימל למשך 28 ימים. חשוב לציין שמן מנטה עשוי למעשה לגרום בעצמו לדיספפסיה (הפרעות בעיכול) בחלק מהאנשים.
  • תסמונת המעי הרגיז (IBS): 1-2 קפסולות (enteric-coated), המכילות 0.2-0.4 מ"ל של שמן מנטה 180-200 מ"ג של שמן מנטה בקפסולות (enteric-coated) יעילות נמצאה לאחר 4 שבועות של לקיחה.
  • הקאות: 3-15 גרם של עלי מנטה. ֿ
לסיכום, יש צורך במחקרים טובים יותר. בכל מקרה, כמו בכל צמח ותוסף תזונה, מומלץ לקבל ייעוץ מותאם אישית במסגרת טיפול נטורופתי, לאחר היכרות מעמיקה עם מצבכם הבריאותי.

References

1. Peppermint(MenthaxpiperitaL.). NaturalStandard Monograph. Available athttp://www.naturalstandard.com/
2. KliglerB, Chaudhary S, PeppermintOil, American FamilyPhysician. 2007;75:1027-1030

מערכת עיכול בריאה

התנאים למערכת עיכול בריאה

תזונה בריאה ומערכת עיכול תקינה הם בסיס לבריאות ארוכת טווח. תזונה נכונה בלבד אינה מספיקה; צריך גם ‏תפקוד תקין של מערכת העיכול, שיבטיח פירוק והטמעת נוטריאנטים (רכיבים תזונתיים). ‏

תפקוד לקוי של מערכת העיכול מעלה סיכון להרבה מחלות ולכן בנטורופתיה אני מתייחסת לכל ההיבטים ‏הקשורים לתהליכי מערכת העיכול. ‏

מוקוזת מערכת העיכול

הינה שכבה רירית, המשמשת קו הגנה קדמי כנגד התקפות על מערכת העיכול; היא ‏מונעת מעבר חיידקים ורעלנים מסוכנים אל זרם הדם. שכבה זו גם מאפשרת מעבר של נוטריאנטים חיוניים ‏לאורך מערכת העיכול. ‏
בנטורופתיה אני מתייחסת לכל הגורמים המקדמים הפרשה תקינה של ריר, כדוגמת מוצילגים המצויים ‏במזונות כמו שיבולת שועל ופשתן, תוספי תזונה כמו פרוביוטיקה, המעודדת ייצור של מוצין (השכבה הרירית) ‏וגם לצמחי מרפא המכילים מוצילגים ומעודדים ייצור מוצין. ‏

אנזימי עיכול

פירוק העמילנים והשומנים מתחיל עם השחרור של האנזים ליפאז מהלשון ועמילאז וטיאלין ‏‏(‏ptyalin‏) מהרוק. בשלבים מאוחרים יותר, מופרשים אנזימים נוספים, כגון ליפאזות האחראים על פירוק ‏שומנים, אנזימים פרוטאוליטים, האחראים על פירוק חלבון, ועמילאזות, האחראים על פירוק עמילן. ‏
הפרשה תקינה של אנזימי עיכול תלויה בתפקוד תקין של הלבלב. ללבלב שני תפקידים עיקריים במערכת ‏העיכול: ‏
‏1.‏ הפרשת יוני ביקרבונאט, אשר מעלים את ה- ‏PH ‎‏ ויוצרים סביבה בסיסית יותר מהקיבה. ‏
‏2.‏ הפרשת פרה-קורסורים לא פעילים לאנזימים, המשופעלים לאנזימים פעילים. למשל – ‏פרוטאוליטים (מפרקי חלבון): ‏
‏•‏ טריפסינוגן, ההופך לטריפסין (הצורה הפעילה) ‏
‏•‏ כמוטריפסינוגן, ההופך לכמוטריפסין (הצורה הפעילה) ‏
‏•‏ פרו-אלסטאז, ההופך לאלסטאז (הצורה הפעילה) ‏
בנטורופתיה אני נותנת דגש על מזונות עשירים באנזימים, כגון ירקות טריים, נבטוטים ופירות מסוימים על ‏שילובי מזונות המקלים על העיכול במידה וישנו חשד לחסר אנזימתי ורק במידת הצורךשימוש בתוספי תזונה ‏אנזימתיים. ‏

שסתום תקין וחזק בין הושט לקיבה

( ‏LES‏ – ‏lower esophageal sphincter‏). שסתום זה אחראי על כניסת ‏המזון הלעוס (בולוס) מהושט אל הקיבה, וסגירה חזקה שלו לא תאפשר למזון ולחומצות קיבה לחזור בחזרה ‏אל הושט. כששסתום זה נחלש, מתרחש רפלוקס ‏Gastroesophageal reflux disease – GERD) ‎‏) חזרה של ‏תוכן וחומצות קיבה מהקיבה אל הושט. קראו כאן על ההתייחסות הנטורופתית לרפלוקס (לשים קישור ל"לצרוב ‏את הצרבת") -‏

חומצות קיבה

בקיבה מתחיל הפירוק של חלבון ושומן, המותנה בין השאר בנוכחות של חומצת קיבה, הנקראת ‏חומצה הידרוכלורית (‏PH‏ של קיבה נורמלית הוא 1.5-3). כ- 2 ליטרים של מיצי קיבה מיוצרים בכל יום. החומצה ‏ההידרוכלורית מופרשת על ידי התאים הפריאטליים (‏parietal cells ‎‏) שבדפנות הקיבה ולה מספר תפקידים:‏
‏2.‏ משפעלת את הפפסינוגן (פרה-קורסור לא פעיל) להפוך לפפסין – אנזים מפרק חלבון פעיל. ‏
‏3.‏ מאפשרת פירוק טוב של המזון ולכן ספיגה טובה יותר של רכיבי מזון בהמשך, כולל ויטמין ‏B12‎‏ ‏ומינרלים כמו סידן וברזל
‏4.‏ יוצרת סביבה סטרילית למניעת שגשוג יתר של חיידקים
בנטורופתיה אני מנסה לזהות את מצב חומצות הקיבה על סמך תשאול מעמיק של סימנים, סימפטומים ‏ובדיקות דם (למשל, חסר בויטמינים ומינרלים מסוימים) ומסייעת במצבים של יתר חומציות, על ידי מזונות ‏שאינם יוצרים חומציות גבוהה בקיבה (ראו רפלוקס) ובמצבים של תת-חומציות בקיבה אני מסייעת על ידי ‏תזונה נכונה, תוספי תזונה וצמחי מרפא שיכולים לסייע בהעלאת רמת החומציות בקיבה. ‏

תפקוד תקין של מיצי מרה

מיצי מרה מיוצרים בכבד ומאוחסנים בכיס המרה. בכל יום מיוצרים כ- 700 מ"ל של מיצי ‏מרה. המרה מורכבת מנוזל המרה ומחומצות/מלחי המרה (המהווים כמחצית מהמרה). המרה מופרשת ‏לתריסריון – חלקה מופרש החוצה דרך הצואה וחלקה נספג בחזרה מהמעי הדק אל הכבד ומשם שוב אל כיס ‏המרה. ‏
למיצי המרה מספר תפקידים במערכת העיכול: ‏
‏1.‏ המסה ותחלוב של שומנים
‏2.‏ פירוק אנזימתי
‏3.‏ סילוק תוצרי לוואי ממקור פנימי, כגון כולסטרול, וממקורות חיצוניים כגון תרופות ומתכות כבדות. ‏
בנטורופתיה אני שמה דגש על עידוד שחרור מיצי מרה על ידי שימוש במזונות מרירים ותוספי תזונה וצמחי ‏מרפא כולגוגים, הידועים כמעודדים הפרשת מיצי מרה. ‏

מבנה ותפקוד תקינים של המעי הדק

במעי הדק מתרחש פירוק סופי של המזון וספיגתו. אנזימי לבלב ‏מפרקים חלקית את הפחמימות וח. האמינו, וחלק ניכר מהם נשאר כדימרים (למשל הדו-סוכרים: ‏maltase, ‎sucrase, lactase, enterokinase, peptidases‏) ואוליגומרים (שרשראות באורך בינוני). העיכול הסופי שלהם ‏מתבצע על ידי אנזימים הידרוליטים, המיוצרים ממברנת ה- ‏brush-border‏ (קרוי גם: ‏microvilli‏). צורה זו של ‏הממברנה מגדילה את שטח הפנים של דפנות המעי פי 600 ויוצרת שטח ספיגה של כ- 200-250 מטר מרובע. ‏
נזק ל ‏brush-border‏ יפריע לספיגת נוטריאנטים; נזק זה יכול להגרם מדלקת, טראומה, מחלה כרונית, זיהום ‏פרזיטי, שגשוג יתר של חיידקים ושימוש כרוני בתרופות אנטי-דלקתיות לא סטרואידיאליות – ‏NSAID’s‏. ‏
התאים המרכיבים את רירית המעי קרויים תאי אפיתל, כאשר בין תא לתא יש מרווח, אך גם נקודות חיבור, ‏הקרויות ‏tight junctions‏, וחוסמות תנועת חומרים לא רצויים ומעבר של מולקולות גדולות – מחלל המעי אל ‏זרם הדם. חלק מהאחראים לשלמות ה- ‏tight junctions‏, הם חיידקי הפרוביוטיקה. כאשר נקודות החיבור הללו ‏‏(‏tight junctions‏) אינן שלמות (כתוצאה מנזק ל- ‏brush-borders‏ או כתוצאה מחסר פרוביוטיקה), ישנה חדירות ‏גבוהה של מולקולות גדולות ורעלני חיידקים – מהמעי אל זרם הדם. מצב זה מכונה ‏‎"leaky gut"‎‏ – "מעי דליף" ‏ועשוי לשבת בבסיס מחלות רבות במערכת העיכול, כגון דלקת במעי, קרוהן ואי סבילות למזון ואף בבסיס ‏מחלות שאינן במערכת העיכול, כגון דלקת פרקים שגרונית ומחלות אוטואימניות. ‏
בנטורופתיה אני שמה דגש על סיוע למערכת העיכול בכל שלבי הפירוק, על מנת שמרכיבי המזון יוכלו להפסג ‏כמו שצריך. כמו כן, על מזונות היפואלרגניים ותוספי תזונה כדוגמת פרוביוטיקה. ‏

תפקוד תקין של המעי הגס

אל המעי הגס מגיעות תרכובות, כדוגמת סיבים תזונתיים ואוליגוסכרידים (פחמימות בעלות שרשראות ‏בינוניות), המכילות קשרים כימיים שלא ניתן להשלים את עיכולם על ידי אנזימי לבלב או אנזימי ה- ‏brush-‎border‏. ‏
חיידקי המעי הגס ניזונים ומשגשגים מהתרכובות הנ"ל ויוצרים שני תוצרים:‏
‏1.‏ חומצות שומן קצרות שרשרת (‏SCFAs‏ – ‏Short Chain Fatty Acids‏): חומצה אצטית, חומצה פרופריונית ‏וחומצה בוטירית. חומצות שומן אלו מספקות דלק לתאי המעי הגס ולכבד. ‏
‏2.‏ גזים שונים, כגון מתאן, הידרוגן ו- ‏carbon dioxide
חומצות שומן קצרות שרשרת בשילוב אמינים מפירוק חלבונים גורמים ל- ‏PH‏ לרדת, כלומר, לסביבה ‏חומצית יותר, מהלך חשוב לנטרול פעילות האנזים ‏‎7-alpha-dehydroxylase‏ , הפעיל ב- ‏PH‏=6 ומגרה ‏ייצור חומצות מרה משניות בעלות פוטנציאל קרצינוגני (גורם סרטן). ‏
בנטורופתיה אני שמה דגש על תזונה נכונה, עשירה בסיבים תזונתיים ואוליגוסכרידים, אשר מעודדים את ‏שגשוג חיידקי המעי ואת התוצרים החיוביים שלהם, וכן, נעזרת בתוספי תזונה פרוביוטיים. ‏

ספיגת רכיבים תזונתיים במערכת העיכול

פחמימות

סוגים שונים של פחמימות מתפרקים אופנים שונים: ‏
מונוסכרידים (חד-סוכרים), כגון גלוקוז, נספגים ישירות על ידי מנגנונים העברה תלויי נתרן. ‏
דיסכרידים (דו-סוכרים), כגון סוכרוז, לקטוז ומלטוז, עוברים פירוק על ידי אנזימי המעי הדק (סכראז, לקאטז ‏ומלטאז – בהתאמה) ‏
פוליסכרידים (פחמימות מורכבות) – כגון עמילן, עוברים פירוק על ידי עמילאז ואנזימי לבלב אחרים. ‏

שומנים

תהליך עיכול השומנים הוא המורכב ביותר מבין כל תהליכי העיכול והספיגה. המטרה היא להפוך שומנים ‏שאינם מסיסים במים, בעיקר כולסטרול, פוספוליפידים וטריגליצרידים לצורות מסיסות וניתנות לספיגה. ‏
תהליך עיכול השומנים מתחיל כבר בפה, עם הפרשת אנזים הליפאז, אך התהליך העיקרי מתחיל בקיבה על ידי ‏ליפאז הקיבה. עדיין הפירוק פה הוא חלקי בלבד. תחליב השמן עובר למעי הדק, שם מתבצע פירוק נוסף, ‏בעיקר על ידי ליפאז הלבלבי. עדיין, לתוצרי הפירוק יש יכולת מוגבלת להתמוסס במים ולכן מתקשים להספג ‏בתאי האפיתל, המכוסים בשכבת מים עומדים. לכן, בכדי להספג ביתר יעילות, הם חייבים ליצור גושים עם ‏מלחי מרה (מיצלות), כדי שיוכלו לחדור את שכבת המים העומדים. ללא מלחי מרה רק מעט מולקולות שומן ‏חודרות את שכבת המים ונספגות ולכן, נוכחות של מלחי מרה חשובה ביותר לספיגת שומנים.‏

לסיכום, תזונה נכונה הינה קריטית למערכת העיכול, אולם, עלינו לדאוג לעידוד תהליכים תקינים במערכת ‏העיכול, אשר בלעדיהם המזון לא יוכל להתפרק לרכיבי תזונה חשובים, ואלה לא יוכלו להספג כמו שצריך. ‏
בנטורופתיה אני מנסה לזהות באיזה שלב של תהליך העיכול ישנה בעיה ונעזרת בתזונה נכונה, תוספי תזונה ‏וצמחי מרפא בכדי לעודד תהליכים תקינים של מערכת העיכול. ‏

מקורות
M.‎, Pizzorno J. and Murry. Textbook of Natural Medicine. s.l. : Livingstone, 2006