ארכיון התג: נטורופתיה

סיפור מהקליניקה – מחלת קרוהן

ש. בת 29, הגיעה אלי לטיפול בעקבות התלקחות של מחלת הקרוהן, מחלה דלקתית במעי. בניתי לה תפריט מלא, מבוקר ועד ערב וכן המלצתי על תוספי תזונה מסוימים. בתוך מספר ימים חל שיפור במצבה, אשר נמשך גם במעקב שעשיתי מולה לאחר שנתיים. להלן הסיפור המלא.

ש.בת 29, רווקה, סובלת ממחלת קרוהן מגיל 15, אשר בא לידי ביטוי בהתקפים של כאבי בטן חזקים, מעירים בלילה ומלווים בהקאות, עד כדי אשפוז (פעמיים). היתה מועמדת לניתוח אך בסוף נשלט על ידי סטרואידים, אנטיביוטיקה ורמיקייד. היתה תקופה ארוכה בה הרגישה טוב ומאז שהחלה לקחת שוב גלולות למניעת הריון – מרגישה החמרה, מלווה בדחיפות ביציאה (עד כדי כך שצריכה לעצור את הרכב באמצע נסיעה) ויציאות שלשוליות.

הגיעה אלי לטיפול נטורופתי בתקופה בה כאבי הבטן מהם סבלה אינם דומים לכאבי הבטן המוכרים של מחלת הקרוהן, אלא כאבים בבטן תחתונה לפני יציאה (בליווי גזים ונפיחות בבטן) ומוקלים לאחר היציאה. כמו כן, יש רגישויות חדשות למאכלים כגון חלב, קפה, פירות, פטריות, עגבניה, מלפפון, פסטה עם שמנת, ביצים, דג נא, פירות ים, בשר ועוף על האש, בשר אדום (סטייק); תוך מספר דקות לאחר אכילתם צריכה לרוץ לשירותים. היציאות משתנות – מיציאה אחת ליומיים ועד מספר יציאות ביום, לעיתים בהפרש של שעה. בבדיקות דם – מדדי דלקת גבוהים (CRP, ESR), המוגלובין נמוך, המטורקיט נמוך, B12 וחומצה פולית – נמוכים. מזה 3 שנים שאינה נוטלת תרופות למחלת הקרוהן. בחודש האחרון ירדה במשקל כ- 2 ק"ג (וגם ככה מאוד רזה). סטרס מחמיר את המצב. מטופלת אצל פסיכולוג המסייע בהפחתת הסטרס.

מדרגת את המידה בה המחלה מפריעה לה לאיכות חיים כיום – 5 בסקלה 0-10.

ברקע עייפות, חולשה, קושי להירדם, נשירת שיער ומיגרנות

 בניתי לה תפריט המבוסס על העקרונות הבאים:

  • צריכת מזונות דלי סיבים או המכילים סיבים מסיסים
  • המנעות מאכילת סיבים שאינם מסיסים במים – בעיקר חיטה מלאה, סובין חיטה וקליפות של ירקות ופירות.
  • המנעות ממזונת אלרגניים כדוגמת חיטה, תירס, מוצרי חלב, טחינה
  • המנעות מבשר אדום
  • המנעות מסוכרים, צבעי מאכל, חומרים משמרים, חומרי טעם וצבע, מזונות שומניים / מטוגנים (בורקס, חמאה), שמנים מוקשים, שומן צמחי מוקשה ,מזונות חריפים ומתובלים מדיי, שוקולד ואלכוהול

בנוסף המלצתי על נטילת תוספי תזונה: פרוביוטיקה, אומגה 3, ויטמין B12, מולטי ויטמין וברזל.

בתוך מספר ימים דיווחה שנעים לה בבטן. בהתחלה העצירות החמירה (מספר ימים ללא יציאות) אבל לאחר מכן היו יציאות טובות יותר ופחות שלשולים.

כעבור חודש אמרה: "הצלת אותי בטירוף. אני כבר לא רצה לשירותים ולא עוצרת את הרכב באמצע נסיעה. אם אני לא אוכלת לפי התפריט שבנית לי – התגובה די מיידית…"

בהמשך הוספנו עוד מזונות בהדרגה

מעקב לאחר שנתיים : מזה שנתיים שהכל מושלם !  – יציאות פעם -פעמיים ביום לפעמים אפילו יום אחד בלי. ללא כאבי בטן. ללא גזים ונפיחות. גם כשלא מקפידה עם התזונה – עדיין מרגישה טוב, כל עוד  לא אוכלת לחם.

בנוסף – מרגישה אנרגטית, כבר לא מרגישה חולשה, נרדמת יחסית מהר בלילות, נשירת השיער השתפרה ואין מיגרנות מזה הרבה זמן.

סיפור זה מדגים כיצד טיפול נטורופתי, הכולל שינוי תזונתי, המותאם באופן מדויק למחלה ולאדם, וכן התאמה אישית ונכונה של תוספי תזונה – יכול להוביל לשינוי משמעותי בהרגשה.
אם גם אתם סובלים ממחלת הקרוהן, אני מזמינה אתכם ליצור איתי קשר כאן.

מחזור נטורופתיה, קמפוס ברושים, 2011‏

קרן, ‏
בזכותך "קרענו" את הטקסטבוק לאורכו ולרוחבו ולמדנו על ‏RA,OA,CFS,FM,BBC,CIA,CNN,HP,PC ‎‏ ועוד….‏
עיגנו במחקרים, כפולי סמיות כמובן, את שאלות המחקר הרבות שהעלנו. ‏
אנו יודעים שלנצח על פרוייקט הסמינריונית זה לא דבר של מה בכך, אך את עמדת בו בגבורה, בחיוך, ‏בעדינות ועם הרבה אהבה בימי חמישי בין 15:00-16:00.‏
בקליניקות תרמת לנו רבות, הובלת אותנו לחשיבה עצמאית בשלבים והתגלית כמתמחה בנבכי מערכת העיכול ‏על כל פתחיה. ‏
את הדוגמה והמודל שלנו לכך שאפשר להיות נטורופתים מוצלחים!‏
תודה

מחזור נטורופתיה, קמפוס ברושים, 2011‏

תסמונת המעי הרגיש

תסמונת המעי הרגיש (קרויה גם תסמונת המעי הרגיז או באנגלית: ‏Irritable‏ ‏bowel ‎Syndrome‏ – IBS) היא אחד מהמצבים המשתייכים ל"מחלות/הפרעות תפקודיות של מערכת ‏העיכול". מעריכים כי לאנשים הסובלים מתסמונת המעי הרגיש יש הפרעה באופן בו העצבים והשרירים עובדים. אולם, בבדיקות לא מוצאים ‏משהו לא נורמלי. המעי נראה טוב, אבל עדיין יש כאב, אי נוחות וסימפטומים אחרים שאינם עוזבים או ‏שחוזרים ונשנים והם הבסיס לזיהוי או אבחון ‏התסמונת.

תסמונת זו נפוצה בקרב 10-20% מהאנשים והיא נחשבת לאחד המצבים ‏הנפוצים בפניה לרופא. היא אמנם לא מחלה מסכנת חיים, אך יכולה להיות לה השפעה משמעותית ‏על החיים, מאחר והיא מערבת אפיזודות משתנות של עצירות ושלשולים, לעתים בשילוב עם כאבי בטן, גזים, נפיחות, בחילות, חוסר תאבון, סטרס או דיכאון.

הסימנים והסימפטומים של תסמונת זו עשויים להיות דומים למגוון רחב של מחלות ומצבים ולכן יש לפנות לרופא לבירור מעמיק ולשלילת מצבים כמו:

  • מחלות מעי דלקתיות (IBD)
  • דלקות זיהומיות במעי (amebiasis, giardiasis)
  • אי סבילות לקטוז
  • צריכה מוגזמת של תה, קפה, משקאות מוגזים וסוכרים פשוטים
  • שימוש לקוי במשלשלים
  • קנדידיאזיס במערכת העיכול
  • חוסר איזון במיקרופלורה של החיידקים, כתוצאה משימוש באנטיביוטיקה או נוגדי חומצה.
  • מחלות אי-ספיגה כגון אי-ספיקת לבלב ומחלת צליאק.
  • מחלות מטבוליות כגון אי ספיקת אדרנל, סוכרת והיפרתירודיזם
  • מחלה דיברטיקולרית
  • גידול (Neoplasm)

ההתאמה הטובה ביותר לאבחנה של IBS היא נוכחותם של נפיחות בבטן והקלת כאבי הבטן על ידי תנועתיות המעי. אולם, אין זה מספיק ויש צורך לבצע אנליזה של הצואה ומערכת העיכול ולבצע בדיקות דם, הכוללות: ספירת דם, שקיעת דם, ריכוז חלבון בסרום. כאשר לא ניתן להבחין בשום גורם, יש לבצע סיגמואידוסקופיה.

גורמים וסימפטומים

IBS הינה מחלה נפוצה בקרב 10-20 אחוז מהמבוגרים (נשים פי שניים מגברים). אולם, קביעת השכיחות האמיתי של המחלה הינה כמעט בלתי אפשרית, מאחר ורבים מהאנשים שסובלים (בעיקר הגברים…) אינם פונים לבירור רפואי. נתון מעניין נוסף הוא: 30-50% מההפניות לגסטרואנתרולוגים הן עקב סימפטומים של IBS. תסמונת המעי הרגיש היא אחד מהמצבים המשתייכים ל"מחלות/הפרעות תפקודיות של מערכת העיכול". ב- IBS הכוונה היא להפרעה באופן בו העצבים והשרירים עובדים. אולם, בבדיקות לא מוצאים משהו לא נורמלי. המעי נראה טוב, ועדיין יש כאב, אי נוחות וסימפטומים אחרים שאינם עוזבים או שחוזרים ונשנים והם הבסיס לזיהוי או אבחון IBS. הסימפטומים יכולים להחמיר בעקבות אכילת מזונות מסוימים, סטרס ו/או גורמים אחרים. תסמונת המעי הרגיש היא מורכבת; היא לא מחלה מסכנת חיים, אך יכולה להיות לה השפעה משמעותית על החיים.

טיפולים קונבנציונלים

כוללים תרופות נוגדות עוויתות, אשר מאטות את תפקוד מערכת העיכול, או תרופות נוגדות דכאון ותרופות הרגעה ל- IBS

הטיפול הטבעי בתסמונת המעי הרגיש

בטיפול הנטורופתי בתסמונת המעי הרגיש אני מתייחסת למספר היבטים:

בדיקת קשר אפשרי לאי סבילות למזון

אם אתם סובלים מסימפטומים של מעי רגיש בעיקר לאחר אכילה, כדאי לנסות לחפש ולמצוא את מקור הבעיה גם בתזונה שלכם. בדרך כלל לא מדובר באלרגיה למזון אלא באי סבילות למזון. מה ההבדל בין אלרגיה למזון לבין אי סבילות למזון? באלרגיה למזון, הכוונה היא לאלרגיה שיכולה לגרום לתגובות מיידיות כתוצאה מחשיפה לחלבון כלשהו במזון. התגובות כוללות חסימה בדרכי נשימה, בצקת בגרון ובלשון וסימפטומים חמורים אחרים. תגובה זו מתווכת באופן ישיר על ידי נוגדני IgE של מערכת החיסון, וסביר להניח שאם אתם אלרגים למזון מסוים – אתם כבר יודעים זאת. רגישות או אי סבילות למזון יכולה להיות למרכיבים שונים במזון החשוד, והתופעות מופיעות בדרך כלל רק אחרי כמה ימים, כיוון שהן אינן מתווכות באופן ישיר על ידי מערכת החיסון. בנוסף, אם נמנעים מהמזון החשוד למשך תקופה ארוכה, בדרך כלל שנה, אי הסבילות עשויה גם לחלוף. אי סבילות למזון עשיה לנבוע מגורמים שונים, בין השאר, מעיכול לא מושלם של המזון, למשל עקב חסר באנזימי עיכול או תת-חומציות בקיבה (לשים קישור ל"גזים ונפיחות"). לכן, מעבר לזיהוי המזון האלרגני, חשוב לאתר את הגורם לאי הסבילות ולטפל בו. ישנם מחקרים המראים קשר בין אי-סבילות למזון ל- IBS. המזונות האלרגנים הכי נפוצים הם מוצרי חלב וחיטה. סימפטומים נוספים המדווחים על ידי חולי IBS, אשר מחזקים את הקשר בין IBS לאי סבילות למזון הם: פלפיטציות (דפיקות לב מודגשות), היפרונטילציות (נשימת יתר), עייפות, הזעה מוגברת וכאבי ראש. יש כיום מעבדות שבודקות אי סבילות למזון, אבל אין עדויות מדעיות משכנעות התומכות בבדיקות אלה, בעיקר אם באות במעטפת מסחרית… בנטורופתיה יש דרכים מיוחדות לזיהוי אלרגיה למזון – על ידי תהליך קפדני, הדורש מעקב מיוחד אחר סימפטומים. תהליך זה מכונה: " אלימינציה ואתגר", בו מסירים מזונות אלרגנים וחשודים מהתפריט ומחזירים אותם בדרך מסוימת.

המנעות ממזונות מחמירי סימפטומים

כדוגמת קטניות, ירקות מצליבים, סיבים לא מסיסים, סוכרים מזוקקים, חומרים ממריצים (כדוגמת קפאין), ממתיקים מלאכותיים (כדוגמת סורביטול) ומוצרי מזון המכילים קרגינן, המשפיע לרעה על מוקזת המעי.

בניית תפריט מסודר

הפרזה באכילה יכולה לעורר את הסימפטומים של IBS, לכן יש צורך במספר ארוחות קטנות במשך היום. בניית תפריט מסודר צריכה לכלול תזמון נכון של הארוחות.

שילוב תוספי תזונה

ישנם תוספי תזונה שנחקרו בהקשר של מעי רגיש, כדוגמת פרוביוטיקה, המכילה חיידקים "טובים" שלהם תפקידים רבים בייצוב ואיזון מערכת העיכול ובהפחתת סימפטומים כדוגמת גזים ונפיחות.

שילוב צמחי מרפא

בטיפול הנטורופתי אני בונה פורמולת צמחי מרפאלכל מטופל באופן אישי, בהתאם למצבו.

הפורמולות בד"כ משלבות צמחים בעלי פעילויות שונות:

  • צמחים נוגדי עווית כאב
  • צמחים מרגיעים – המתאימים גם למצבי סטרס, חרדה וכד'.
  • צמחים שמסייעים בהפגת הגזים
  • צמחים שמטפלים בעצירות או בשלשול – בהתאם למצבו.

פורמולת הצמחים יכולה להגיע בצורת כמוסות, טינקטורות, חליטות או אבקות. למשל, אבקת Ulmus rubra יכולה לסייע בריפוי רקמות מגורות במערכת העיכול.

המלצות לשינויים באורח החיים

המלצות לפעילות גופנית מתאימה, טכניקות להפחתת סטרס ולהרגעה (כדוגמת תרגילי נשימה, דמיון מודרך)‏, שיפור השינה ועוד. ‏

לסיכום, הטיפול הנטורופתי בתסמונת המעי הרגיש הוא טיפול כוללני, המתאים לאדם כמכלול ומתייחס למגוון היבטים של חייו וכן, כולל מגוון כלים מתחום התזונה, תוספי התזונה, צמחי המרפא, הפחתת סטרס ועוד. בטיפול אני משתדלת להתחשב באורח החיים ולתת פתרונות לאורח חיים עסוק במיוחד, עזרה ‏בבחירה של מה לאכול בחוץ ועוד. ‏כמו כן, אני דואגת לשתף את הרופא המטפל בתהליך ולקבל החלטות משותפות לגבי דרכי הטיפול – במידת הצורך. לפרטים נוספים ולקביעת תור, צרו קשר כאן.

:Reference

‎Pizzorno J. Murray M. Textbook of natural medicine. s.l. : Livingstone, 2006

Lutgendorff F, Akkermans LM, Soderholm JD. The role of microbiota and probiotics in stress-induced ‎gastro-intestinal ‎damage‎. Current Molecular Medicine. Jun 2008, Vol. 8, 4, pp. 282-98.‎

המדריך הצבעוני של הפירות והירקות

הצבעים החיים של פרות וירקות עשויים להיות הדרך של הטבע למשוך אותנו אליהם, כך שנקבל את היתרונות של החומרים המזינים העוצמתיים שהם מספקים לנו. כמו כן, מחקרים רבים מהשנים האחרונות מצאו שיש הבדל בין צריכת ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים בצורה מבודדת (כתוסף) לבין צריכת מזונות שעשירים בהם. מכאן הסיקו שיש במזון השלם משהו שאין בתוספים המבודדים של רכיבי התזונה.

בירקות ופירות יש עשרות אלפי חומרים פעילים בעלי חשיבות בריאותית. חומרים אלה מכונים בשם הכללי "פיטוכימיקלים" (פיטו ביוונית = צומח). הפיטוכימיקלים הם חומרים חיוניים לתפקוד הצמח; הם בעיקר מגנים עליו מפני קרינת השמש ומפני תהליכי חימצון מזיקים. חלק מהפיטוכימיקלים הם פיגמנטים – חומרים שנותנים לירקות, לפירות ולצמחים אחרים את צבעם.

בשנים האחרונות חשף חקר התזונה את חשיבותם המכרעת של הפיטוכימיקלים גם לבריאות האדם:

  • משמשים כנוגדי חימצון ובכך מונעים התפתחותה של מחלת הסרטן, מונעים את הזדקנות הראייה, המוח והעור ונלחמים בנזקי השמש.
  • נוגדי דלקת; הם נלחמים בוירוסים וחיידקים ומגרים את מערכת החיסון
  • מווסתים ייצור של כולסטרול ולכן מפחיתים את הסיכוי לטרשת עורקים.
  • מפחיתים קרישתיות יתר של הדם
  • מורידים לחץ דם
  • מתקנים פעילויות אנזימתיות
  • מווסתים מטבוליזם של הורמונים ולכן הם מווסתים את רמות הסוכר בדם, מונעים בריחת סידן מהעצמות (אוסטאופורוזיס) ומפחיתים את הסיכון לסרטנים הורמונליים

אלפי הפיטוכימיקלים, הויטמינים, המינרלים, הסיבים התזונתיים ורכיבים נוספים, פועלים בצמחים ביחד, תופעה המכונה "סינרגיית המזון".

חשיבות נוגדי החימצון

נוגדי החימצון הם "חיילים טובים", הנלחמים בחומרים מזיקים, המכונים רדיקלים חופשיים של חמצן. הרדיקלים החופשיים נוצרים בגוף באופן טבעי כתוצר לוואי של תהליכי החיים בהם מעורב חמצן. נכון, ללא חמצן אנחנו לא יכולים לשרוד, אבל החמצן גם נוטה להגיב באופן כימי ולפגוע בתאים, בחלבונים, בשומנים ובחומר התורשתי (DNA). גם בסביבה שלנו נמצאים רדיקלים חופשיים מחמצנים: באוויר מזוהם, בעשן סיגריות, בעת קרינה, בפסולת רעילה ובחומרים כימיים שונים.
ללא נטרול של הרדיקלים החופשיים ע"י נוגדי החימצון, יצטברו נזקי חימצון, התורמים להאצת תהליכי הזדקנות, מחלות לב וכלי דם, סרטן, פגיעה בראייה, פגיעה בזכרון, בתפקוד המוח ועוד.

כמה ירקות ופירות לאכול ביום?

כדי להינות משפע הבריאות וההגנה שמספקים הירקות והפירות, ממליצות רשויות הבריאות המובילות בעולם, לצרוך 5-9 מנות ירקות ופירות ביום (מנה = 100 גר' ירק/ספל ירק חי חתוך/ 1/2 ספל ירק מבושל/ 1/2 ספל מיץ)

משרד החקלאות האמריקאי ממליץ על צריכה של:

  • 5 מנות לילדים מגיל שנתיים עד 6
  • 7 מנות לילדים גדולים יותר, למתבגרות ולנשים פעילות
  • 9 מנות למתבגרים וגברים.

איזה פירות וירקות לאכול?

ניצול אופטימלי של צריכת פירות וירקות הוא שימוש בצבע שלהם כמדריך. כל שאוכלים צבעים שונים בארוחה אחת או במשך היום, כך מרוויחים יותר. להלן סקירה של צבעי המזונות והאופן בו הם מועילים לבריאות.

משפחת הירוקים

הפיגמנט הבולט במשפחה זו הוא הכלורופיל, המעניק להם את צבעם הירוק, מתווך בתהליך הפוטוסינתזה בצמחים ומהווה מקור טוב למגנזיום עבור בני האדם . נהוג לחשוב כי הכלורופיל תורם להגנה מפני חומרים מסרטנים, אולם יש מעט מאוד ממצאים מחקריים התומכים בכך[1].

משפחת הירוקים טובים לנו גם בשל החומרים המזינים האחרים שבהם:

ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים

ויטמינים (ויטמיני B, חומצה פולית, ויטמין K, ויטמין C), מינרלים (אשלגן, ברזל, מגנזיום) וסיבים תזונתיים ניתן למצוא בירקות והפירות הירוקים הבאים:

כרוב, כרוב ניצנים, חסה, תרד, פטרוזיליה, כוסברה, שמיר, קישוא (גם ירוק כהה), ברוקולי, נבטי ברוקולי, אורוגלה (רוקולה), גרגר הנחלים, עלי חרדל, בצל ירוק, עירית, מלפפון, פלפל ירוק, סלרי, שומר, ארטישוק, פלפל ירוק חריף, נבטי אלפלפא, שעועית ירוקה, אפונה ירוקה בתרמיל, אספרגוס, במיה, פול, לוביה, בזיליקום, נענע, טימין

אנטיאוקסידנטים (נוגדי חמצון)

לוטאין ו- zeaxanthin הם קרוטנואידים בעלי פיגמנט צהוב-כתום, המצויים גם בירקות ירוקים (רק שהפיגמנט הירוק גובר על הכתום). קרוטנואידים אלה יכולים להגן על העיניים מפני התפתחות קטרקט והתנוונות של המקולה, אשר יכולה להוביל לאובדן הראייה. המקולה היא האיזור הרגיש ביותר ברשתית העין, אשר אחראי על הזנת הרשתית. קרוטנואידים אלה גם יכולים להגן מפני סתימה של עורקי הראש (Carotid), אשר נמצאים בצוואר. אנטיאוקסידנטים אלה מצויים בירקות והפירות הירוקים הבאים:
תרד, כרוב, כרוב ניצנים, ברוקולי, נבטי ברוקולי, חסה, פטרוזיליה, שמיר, אורוגלה (רוקולה), גרגר הנחלים, עלי חרדל, בצל ירוק , שעועית ירוקה, אספרגוס, במיה, בזיליקום

אנטיאוקסידנטים נוספים הם סולפוראפן ואינדול 3 קרבינול, אשר מפחיתים את הסיכון לסרטן ומצויים בירקות המצליבים הירוקים הבאים:
כרוב, כרוב ניצנים, כרוב סיני כרובית, לפת, ברוקולי, נבטי ברוקולי, אורוגולה (רוקולה), עלי חרדל

ויטמין E הוא ויטמין מסיס בשומן ונוגד חמצון חזק, מצוי בכוסברה, ברוקולי, נבטי ברוקולי

חומרים נוספים

  • קוורצטין, חומר נוגד אלרגיה, מצוי בתרד, כוסברה, עירית, פלפל ירוק חריף.
  • אלפא-קרוטן, ממשפחת הקרוטנואידים מצוי בכוסברה ושמיר.
  • תרכובות המכילות גופרית – בצל ירוק, עירית
  • פיטוסטרולים – מלפפון, פלפל ירוק.

משפחת הכתומים – צהובים

הפיטוכימיקלים הבולטים בקבוצה זו הם הקרוטנואידים. הקרוטנואידים הם תרכובות טבעיות המעניקות לירקות והפירות הכתומים את צבעם. הבטא קרוטן הוא המוכר ביותר והוא מהווה חומר מוצא לויטמין A. קרוטנואידים אחרים הם: אלפא-קרוטן, גמא-קרוטן, לוטאין, zeaxanthin, astaxanthin. חלק מהקרוטנואידים פועלים כנוגדי חמצון ורבים מהם קשורים להגנה מפני סרטן.

משפחת הכתומים-צהובים מכילים חומרים טובים נוספים: 

  • בטא-קרוטן, ויטמין C וחומצה פולית מצויים בעיקר בבטטה, גזר, דלעת, שעועית צהובה, מנגו, מלון כתום, מלון צהוב, פלפל כתום, פלפל צהוב, קישוא צהוב, משמש.
  • אלפא-קרוטן בגזר, בטטה, דלעת, דלורית, מלון כתום
  • בטא-קריפטוקסנטין בגזר, דלורית
  • ויטמין E בגזר, דלעת, דלורית
  • סיבים תזונתיים בגזר, בטטה, תירס, שעועית צהובה
  • אשלגן בבטטה, מלון צהוב, קישוא צהוב
  • מגנזיום בבטטה, שעועית צהובה
  • ברזל בבטטה, דלעת, דלורית, שעועית צהובה
  • ויטמיני B, בין השאר, חומצה פולית וויטמין B1 – בתירס.
  • סידן – מצוי בשעועית צהובה

משפחת האדומים

מאופיינת בפיגמנטים אדומים, אשר מכילים לייקופן, אנטיאוקסידנט חזק, אשר עוזר לשמור על בריאות העיניים ותפקוד המוח ולהלחם במחלות לב וסוגים מסוימים של סרטן, בעיקר סרטן הערמונית (פרוסטטה).

משפחה זו מאופיית גם מכילים גם באנתוציאנינים, פיגמנטים אדומים-סגולים, נוגדי חימצון חזקים, התורמים להאטת תהליכי הזדקנות בגוף ולהגנה על המוח, המצויים בתות שדה, צנון, צנונית, תפוח אדמה אדום.

משפחה זו מכילה חומרים מזינים נוספים:

  • ויטמין C – עגבניה, אבטיח, תות שדה, צנון, צנונית, פלפל אדום, פלפל אדום חריף.
  • גלוטטיון וחומצה ליפואית – תפוח אדמה אדום
  • אשלגן – תפוח אדמה אדום
  • בתא-קרוטן, אלפא-קרוטן, בתא-קריפטוקסנטין, לוטאין וויטמין E – פלפל אדום.
  • ויטמין B6 – פלפל אדום, פלפל אדום חריף.

משפחת הכחולים-סגולים

הצבע הכחול של משפחה זו מגיע מהאנתוציאנינים, פיטוכימיקלים אשר מגנים מפני קרצינוגנים (גורמים מסרטנים) ועשויים לעזור במניעת מחלות לב. פיטוכימיקלים אלו מצויים באוכמניות, ענבים סגולים/שחורים, שזיפים, כרוב אדום, סלק, חצילים, בצל סגול, ארטישוק סגול, חסה סגולה, פלפל סגול.

משפחה זו מכילה חומרים מזינים נוספים:

  • ויטמין C, סידן – כרוב סגול
  • ויטמיני B, בין השאר גם חומצה פולית – כרוב סגול, בצל סגול, סלק
  • קוורצטין – בצל סגול
  • ברזל – ארטישוק סגול, סלק
  • מגנזיום, סיבים תזונתיים – ארטישוק סגול
  • בטא-קרוטן, ויטמין K – חסה סגולה

משפחת הלבנים

משפחה זו מאופיית בפיטוכימיקלים מסוגים שונים, כאשר העיקרי שבהם הוא האליצין, פיטוכימיקל עשיר בתרכובות גופרית אשר עשוי לעזור בהפחתת כולסטרול ולחץ דם ובמלחמה נגד חיידקים. תרכובת האליצין נוצרת כאשר חומר בלתי פעיל הנקרא אלין, הופך בזמן החיתוך, בסכין או בשיניים, לחומר הפעיל – אליצין. תרכובת האליצין ידועה גם בפעילותה נוגדת החיידקים והנגיפים ויחד עם ויטמין C היא מסייעת בקטילתם. לכן, ירקות המכילים אליצין, יעילים נגד זיהומים קלים שכיחים כמו שפעת וגם נגד חיידקים תוקפניים הגורמים למחלות כמו שחפת. האליצין מצוי בשום, בצל, כרישה.

משפחה זו מכילה חומרים חשובים נוספים:

  • פוליפנולים – אגסים, ענבים ירוקים
  • כרום – בצל
  • קוורצטין- בצל, בצל שאלוט
  • ויטמיני B, בין השאר גם ויטמין B6 – בצל, שום, ארטישוק ירושלמי, פטריות, עולש
  • סלניום – שום, פטריות
  • אשלגן – תפוח אדמה (עם קליפה), ארטישוק ירושלמי, גזר לבן, זנגביל (ג'ינג'ר)
  • פיטוסטרולים וחומצה גלוקארית- כרובית
  • ויטמין C – כרובית, קולורבי, לפת.
  • סיבים תזונתיים – כרובית, קולורבי, ארטישוק ירושלמי, גזר לבן, עולש
  • ברזל – כרישה, ארטישוק ירושלמי, גזר לבן
  • מגנזיום- גזר לבן, זנגביל (ג'ינג'ר)
  • ויטמין K – עולש

משפחה זו מכילה גם גלוטטיון וחומצה ליפואית, התורמים להפחתת הסיכון לסרטן, לנטרול רעלים, לחיזוק המערכת החיסונית ועוד. הגוף מסוגל להפיק בעצמו את שני נוגדי החימצון הללו, אולם לא די במה שהוא מייצר לצרכיו, במיוחד ככל שאנו מזדקנים. חומרים אלה מצויים בתפוח אדמה

לסיכום, חשוב לכלול מגוון של צבעים בתזונה היומית. זוהי דרך קלה להבטיח קבלת כל החומרים החיוניים שצוינו פה, החשובים לבריאות טובה. כמובן, שלא כל פרי וירק מתאים לכל אדם. ישנם מצבים בריאותיים שדורשים התייחסות מיוחדת והורדת פירות וירקות מסוימים מסיבות שונות. לכן חשוב לקבל המלצות מותאמות אישית, כמו בטיפול נטורופתי.