ארכיון התג: טיפול בגזים

סיפור מהקליניקה – תסמונת המעי הרגיש

במאמר שכתבתי יחד עם דנה שני-צור, מטפלת בדיקור סיני ורפלקסולוגיה, ופורסם במגזין ״הרפואה״ בינואר 2015,  מובאת פרשתה של חולה משותפת לשתינו, בת 39, שאובחנה עם מעי רגיש בשנת 2009.

המטופלת דיווחה כי מגיל 13 סובלת מסימפטומים גסטרואינטסטינלים, ובשנה האחרונה כאבי בטן עוויתיים חמורים, בתדירות של  3-4 פעמים בחודש, ולמשך 5 ימים בכל פעם. לכך נלווים גזים ונפיחות בבטן. עוצמת כאבי הבטן דורגה על ידה כ- 10 בסקלה של 0-10 וחומרת הגזים והנפיחות דורגה כקשה מאוד. כמו כן, סובלת מעצירות (יציאה אחת לעשרה ימים) המתחלפת עם שלשול ויציאות מרובות (6 פעמים ביום).

באמצעות טיפול רב תחומי משולב, הכולל התייחסות רפואית-תרופתית, טיפול ברפואה סינית, רפלקסולוגיה ונטורופתיה, הושג שיפור משמעותי במצבה ובאיכות חייה, לצד הורדה הדרגתית של הטיפול התרופתי, באישור הרופאה המטפלת. חומרת הסימפטומים (כאב, גזים ונפיחות בבטן) ירדה ל- 1 בסקלה של 0-10. יציאה בדרך כלל אחת ליומיים, ללא שלשולים וללא ריבוי יציאות.

פרשה זו מדגישה את חשיבות הטיפול המשולב בסובלים מתסמונת המעי הרגיש, ואת יתרונותיו להעלאת איכות החיים של החולה בתסמונת המעי הרגיש.

לקריאת המאמר המלא, שפורסם במגזין ״הרפואה״ של הסתדרות הרופאים בישראל

לתקציר באנגלית באתר Pubmed

 

תסמונת המעי הרגיש

תסמונת המעי הרגיש (קרויה גם תסמונת המעי הרגיז או באנגלית: ‏Irritable‏ ‏bowel ‎Syndrome‏ – IBS) היא אחד מהמצבים המשתייכים ל"מחלות/הפרעות תפקודיות של מערכת ‏העיכול". מעריכים כי לאנשים הסובלים מתסמונת המעי הרגיש יש הפרעה באופן בו העצבים והשרירים עובדים. אולם, בבדיקות לא מוצאים ‏משהו לא נורמלי. המעי נראה טוב, אבל עדיין יש כאב, אי נוחות וסימפטומים אחרים שאינם עוזבים או ‏שחוזרים ונשנים והם הבסיס לזיהוי או אבחון ‏התסמונת.

תסמונת זו נפוצה בקרב 10-20% מהאנשים והיא נחשבת לאחד המצבים ‏הנפוצים בפניה לרופא. היא אמנם לא מחלה מסכנת חיים, אך יכולה להיות לה השפעה משמעותית ‏על החיים, מאחר והיא מערבת אפיזודות משתנות של עצירות ושלשולים, לעתים בשילוב עם כאבי בטן, גזים, נפיחות, בחילות, חוסר תאבון, סטרס או דיכאון.

הסימנים והסימפטומים של תסמונת זו עשויים להיות דומים למגוון רחב של מחלות ומצבים ולכן יש לפנות לרופא לבירור מעמיק ולשלילת מצבים כמו:

  • מחלות מעי דלקתיות (IBD)
  • דלקות זיהומיות במעי (amebiasis, giardiasis)
  • אי סבילות לקטוז
  • צריכה מוגזמת של תה, קפה, משקאות מוגזים וסוכרים פשוטים
  • שימוש לקוי במשלשלים
  • קנדידיאזיס במערכת העיכול
  • חוסר איזון במיקרופלורה של החיידקים, כתוצאה משימוש באנטיביוטיקה או נוגדי חומצה.
  • מחלות אי-ספיגה כגון אי-ספיקת לבלב ומחלת צליאק.
  • מחלות מטבוליות כגון אי ספיקת אדרנל, סוכרת והיפרתירודיזם
  • מחלה דיברטיקולרית
  • גידול (Neoplasm)

ההתאמה הטובה ביותר לאבחנה של IBS היא נוכחותם של נפיחות בבטן והקלת כאבי הבטן על ידי תנועתיות המעי. אולם, אין זה מספיק ויש צורך לבצע אנליזה של הצואה ומערכת העיכול ולבצע בדיקות דם, הכוללות: ספירת דם, שקיעת דם, ריכוז חלבון בסרום. כאשר לא ניתן להבחין בשום גורם, יש לבצע סיגמואידוסקופיה.

גורמים וסימפטומים

IBS הינה מחלה נפוצה בקרב 10-20 אחוז מהמבוגרים (נשים פי שניים מגברים). אולם, קביעת השכיחות האמיתי של המחלה הינה כמעט בלתי אפשרית, מאחר ורבים מהאנשים שסובלים (בעיקר הגברים…) אינם פונים לבירור רפואי. נתון מעניין נוסף הוא: 30-50% מההפניות לגסטרואנתרולוגים הן עקב סימפטומים של IBS. תסמונת המעי הרגיש היא אחד מהמצבים המשתייכים ל"מחלות/הפרעות תפקודיות של מערכת העיכול". ב- IBS הכוונה היא להפרעה באופן בו העצבים והשרירים עובדים. אולם, בבדיקות לא מוצאים משהו לא נורמלי. המעי נראה טוב, ועדיין יש כאב, אי נוחות וסימפטומים אחרים שאינם עוזבים או שחוזרים ונשנים והם הבסיס לזיהוי או אבחון IBS. הסימפטומים יכולים להחמיר בעקבות אכילת מזונות מסוימים, סטרס ו/או גורמים אחרים. תסמונת המעי הרגיש היא מורכבת; היא לא מחלה מסכנת חיים, אך יכולה להיות לה השפעה משמעותית על החיים.

טיפולים קונבנציונלים

כוללים תרופות נוגדות עוויתות, אשר מאטות את תפקוד מערכת העיכול, או תרופות נוגדות דכאון ותרופות הרגעה ל- IBS

הטיפול הטבעי בתסמונת המעי הרגיש

בטיפול הנטורופתי בתסמונת המעי הרגיש אני מתייחסת למספר היבטים:

בדיקת קשר אפשרי לאי סבילות למזון

אם אתם סובלים מסימפטומים של מעי רגיש בעיקר לאחר אכילה, כדאי לנסות לחפש ולמצוא את מקור הבעיה גם בתזונה שלכם. בדרך כלל לא מדובר באלרגיה למזון אלא באי סבילות למזון. מה ההבדל בין אלרגיה למזון לבין אי סבילות למזון? באלרגיה למזון, הכוונה היא לאלרגיה שיכולה לגרום לתגובות מיידיות כתוצאה מחשיפה לחלבון כלשהו במזון. התגובות כוללות חסימה בדרכי נשימה, בצקת בגרון ובלשון וסימפטומים חמורים אחרים. תגובה זו מתווכת באופן ישיר על ידי נוגדני IgE של מערכת החיסון, וסביר להניח שאם אתם אלרגים למזון מסוים – אתם כבר יודעים זאת. רגישות או אי סבילות למזון יכולה להיות למרכיבים שונים במזון החשוד, והתופעות מופיעות בדרך כלל רק אחרי כמה ימים, כיוון שהן אינן מתווכות באופן ישיר על ידי מערכת החיסון. בנוסף, אם נמנעים מהמזון החשוד למשך תקופה ארוכה, בדרך כלל שנה, אי הסבילות עשויה גם לחלוף. אי סבילות למזון עשיה לנבוע מגורמים שונים, בין השאר, מעיכול לא מושלם של המזון, למשל עקב חסר באנזימי עיכול או תת-חומציות בקיבה (לשים קישור ל"גזים ונפיחות"). לכן, מעבר לזיהוי המזון האלרגני, חשוב לאתר את הגורם לאי הסבילות ולטפל בו. ישנם מחקרים המראים קשר בין אי-סבילות למזון ל- IBS. המזונות האלרגנים הכי נפוצים הם מוצרי חלב וחיטה. סימפטומים נוספים המדווחים על ידי חולי IBS, אשר מחזקים את הקשר בין IBS לאי סבילות למזון הם: פלפיטציות (דפיקות לב מודגשות), היפרונטילציות (נשימת יתר), עייפות, הזעה מוגברת וכאבי ראש. יש כיום מעבדות שבודקות אי סבילות למזון, אבל אין עדויות מדעיות משכנעות התומכות בבדיקות אלה, בעיקר אם באות במעטפת מסחרית… בנטורופתיה יש דרכים מיוחדות לזיהוי אלרגיה למזון – על ידי תהליך קפדני, הדורש מעקב מיוחד אחר סימפטומים. תהליך זה מכונה: " אלימינציה ואתגר", בו מסירים מזונות אלרגנים וחשודים מהתפריט ומחזירים אותם בדרך מסוימת.

המנעות ממזונות מחמירי סימפטומים

כדוגמת קטניות, ירקות מצליבים, סיבים לא מסיסים, סוכרים מזוקקים, חומרים ממריצים (כדוגמת קפאין), ממתיקים מלאכותיים (כדוגמת סורביטול) ומוצרי מזון המכילים קרגינן, המשפיע לרעה על מוקזת המעי.

בניית תפריט מסודר

הפרזה באכילה יכולה לעורר את הסימפטומים של IBS, לכן יש צורך במספר ארוחות קטנות במשך היום. בניית תפריט מסודר צריכה לכלול תזמון נכון של הארוחות.

שילוב תוספי תזונה

ישנם תוספי תזונה שנחקרו בהקשר של מעי רגיש, כדוגמת פרוביוטיקה, המכילה חיידקים "טובים" שלהם תפקידים רבים בייצוב ואיזון מערכת העיכול ובהפחתת סימפטומים כדוגמת גזים ונפיחות.

שילוב צמחי מרפא

בטיפול הנטורופתי אני בונה פורמולת צמחי מרפאלכל מטופל באופן אישי, בהתאם למצבו.

הפורמולות בד"כ משלבות צמחים בעלי פעילויות שונות:

  • צמחים נוגדי עווית כאב
  • צמחים מרגיעים – המתאימים גם למצבי סטרס, חרדה וכד'.
  • צמחים שמסייעים בהפגת הגזים
  • צמחים שמטפלים בעצירות או בשלשול – בהתאם למצבו.

פורמולת הצמחים יכולה להגיע בצורת כמוסות, טינקטורות, חליטות או אבקות. למשל, אבקת Ulmus rubra יכולה לסייע בריפוי רקמות מגורות במערכת העיכול.

המלצות לשינויים באורח החיים

המלצות לפעילות גופנית מתאימה, טכניקות להפחתת סטרס ולהרגעה (כדוגמת תרגילי נשימה, דמיון מודרך)‏, שיפור השינה ועוד. ‏

לסיכום, הטיפול הנטורופתי בתסמונת המעי הרגיש הוא טיפול כוללני, המתאים לאדם כמכלול ומתייחס למגוון היבטים של חייו וכן, כולל מגוון כלים מתחום התזונה, תוספי התזונה, צמחי המרפא, הפחתת סטרס ועוד. בטיפול אני משתדלת להתחשב באורח החיים ולתת פתרונות לאורח חיים עסוק במיוחד, עזרה ‏בבחירה של מה לאכול בחוץ ועוד. ‏כמו כן, אני דואגת לשתף את הרופא המטפל בתהליך ולקבל החלטות משותפות לגבי דרכי הטיפול – במידת הצורך. לפרטים נוספים ולקביעת תור, צרו קשר כאן.

:Reference

‎Pizzorno J. Murray M. Textbook of natural medicine. s.l. : Livingstone, 2006

Lutgendorff F, Akkermans LM, Soderholm JD. The role of microbiota and probiotics in stress-induced ‎gastro-intestinal ‎damage‎. Current Molecular Medicine. Jun 2008, Vol. 8, 4, pp. 282-98.‎

מהם הצעדים הראשונים להקלה על מעי רגיש

קרן וולקומיר אצל פרופ' קרסו "בריאות 10"

שמן מנטה חריפה להקלה על כאבי בטן

שמן המנטה החריפה (Peppermint oil) מופק מצמח ה- Menthapiperita- בן כלאיים של spearmint) Mentha spicata) ו- water mint) Mentha aquatica). הוא מופק ע"י זיקוק אדים מהחלקים התחתונים של הצמח, המצויים מעל האדמה.

פעילות פיזיולוגית

שמן המנטה פועל להפחתת תנועתיות שרירים חלקים במערכת העיכול, כנראה על ידי פעולתו כאנטגוניסט לתעלות סידן (calcium channel antagonist), כלומר, מונע או מאט את זרימתם של יוני קלציום לתוך תאי השריר החלק.
ישנן עדויות ראשוניות ממחקרים קטנים ולא מצטיינים מבחינה מתודולוגית, המרמזים על יעילותו של שמן המנטה בטיפול בסימפטומים של דיספפסיה (הפרעות בעיכול) יחד עם שמן קימל (caraway oil) ותסמונת המעי הרגיז (IBS). תחומים אלה שנויים במחלוקת ומומחים מסוימים טוענים שעדויות אלו אינן מספיקות להסקת מסקנות. יש צורך במחקר נוסף בתחומים אלו, ובעיקר במחקרים רנדומלים, כפולי סמיות מבוקרים עם פלסבו ובמדגמים גדולים.
חשוב לציין כי שמן מנטה עשוי למעשה לגרום לדיספפסיה (הפרעות בעיכול) בחלק מהאנשים.

לפי המונוגרפים של ה- Commission E הגרמני:

  • שמן מנטה ניתן לשימוש פנימי לעוויתות במערכת העיכול העליונה ודרכי המרה, IBS, הצטננות של דרכי נשימה עליונות ודלקת בריריות הפה.
  • שמן מנטה ניתן לשימוש חיצוני בכאבי שרירים וכאבים עצביים.
  • שמן מנטה עשוי לפעול כאנטי-ספזמודי (נוגד-עוויתות), קרמינטיבי (נוגד גזים), כולגוג (גורם להפרשת מיצי מרה) ואנטי-בקטריאלי; יש לו פעילת מקררת.

צורות לקיחה

שמן המנטה זמין בארץ כשמן לשימוש חיצוני, קפסולות ג'ל (soft gelatin capsules) בתוספת שומר וג'ינג'ר או בשילוב עם אנזימי עיכול.
ניתן להזמין בצורות שונות (עלים, טינקטורה) דרך מעבדות צמחים.

בטיחות

שמן מנטה קיבל מעמד של Generally Recognized as Safe (GRAS) ע"י ה- FDA האמריקאי – בכמויות המצויות במזון.

  • נחשב בטוח: כשנלקח במינונים נמוכים (עד 270 מ"ג שמן מנטה) ובצורה של תה כשניתן דרך הפה לילדים בכמויות המצויות במזון.
  • כנראה בטוח: כשנלקח דרך הפה או בשימוש מקומי ובצורה נכונה למטרות רפואיות. כשנלקח דרך הפה במינונים טיפוליים בילדים מגיל 8 ומעלה. קפסולות שמן מנטה (Enteric-coated) כנראה בטוחות לשימוש תחת השגחה בילדים מגיל 8 ומעלה.
  • כנראה שאינו בטוח: כשנלקח על ידי חולים עם astroesophageal reflux disease (רפלוקס), הרניה סרעפתית (hiatal hernia) או אבנים בכליות.
אינו בטוח לשימוש:

  • כשמנטול נספג יתר על המידה דרך העור (בשימוש מקומי), מאחר ויכול לגרום לנמק מקומי.
  • כשנלקח דרך הפה במינונים טיפוליים בתינוקות וילדים קטנים, מאחר וגרם להתכווצויות בלשון, הפסקת נשימה (apnea), התכווצויות בגרון ובסימפונות, מצוקה נשימתי אקוטית עם כיחלון (cyanosis), ועצירת נשימה (respiratory arrest)
  • כשנלקח דרך הפה על ידי נשים בהריון במינונים גבוהים, מאחר ונמצא כי הוא יכול לגרום לוסת.
  • כשניתן בזריקה, מאחר ויכול לגרום לבצקת ריאתית (pulmonary edema) ופגיעה אקוטית בריאות (acute lung injury).

אסור לשימוש באנשים עם בעיות בכיס מרה.

מינונים:

בלקיחה דרך הפה – על פי מחקרים שנעשו על מבוגרים (מגיל 18 ומעלה):

  • אנטיספזמודי(נוגד עוויתות): 8 מ"ל של תמיסת שמן מנטה ניתן לשימוש כטיפול בעוויתות במעי.
  • ריח רע מהפה: 3 דקות של שטיפת פה עם תמיסת שמן (essential oil) (המורכבת משמן מנטה, עץ התה ולימון).
  • דיספפסיה (קשיי עיכול): המינון הנפוץ בניסויים קליניים הוא: 1-3 קפסולות (enteric-coated), המכילות שילוב של 90 מ"ג שמן מנטה ו- 45-50 שמן קימל למשך 28 ימים. חשוב לציין שמן מנטה עשוי למעשה לגרום בעצמו לדיספפסיה (הפרעות בעיכול) בחלק מהאנשים.
  • תסמונת המעי הרגיז (IBS): 1-2 קפסולות (enteric-coated), המכילות 0.2-0.4 מ"ל של שמן מנטה 180-200 מ"ג של שמן מנטה בקפסולות (enteric-coated) יעילות נמצאה לאחר 4 שבועות של לקיחה.
  • הקאות: 3-15 גרם של עלי מנטה. ֿ
לסיכום, יש צורך במחקרים טובים יותר. בכל מקרה, כמו בכל צמח ותוסף תזונה, מומלץ לקבל ייעוץ מותאם אישית במסגרת טיפול נטורופתי, לאחר היכרות מעמיקה עם מצבכם הבריאותי.

References

1. Peppermint(MenthaxpiperitaL.). NaturalStandard Monograph. Available athttp://www.naturalstandard.com/
2. KliglerB, Chaudhary S, PeppermintOil, American FamilyPhysician. 2007;75:1027-1030