ארכיון התג: גזים

הטיפול הנטורופתי בגזים ובנפיחות בבטן

לכולנו יש גזים; מערכת העיכול שלנו מייצרת בכל יום גזים. העניין הוא שחלק מהאנשים לא מרגישים אותם וחלק מהאנשים מרגישים אותם, בליווי נפיחות (מלאות), גיהוקים וכאבי בטן. תסמינים אלה בד״כ עוברים ברגע שהגזים משתחררים, אבל חשוב להבין מהם הגורמים להרגשה המוגברת והממושכת של תסמינים אלה.

ראשית, נעמוד על ההבדלים בין גזים, גיהוקים ונפיחות, ונבין את הגורמים האפשריים לכל אחת מהתופעות:

גזים (Flatulence) עוברים דרך פי הטבעת והם בד״כ שילוב של אוויר שנבלע ושל גזים שמיוצרים על ידי חיידקי המעי הגס, מסיבות שאמנה בהמשך. גזים שמצטברים בחלק הימני העליון של המעי הגס יכולים להוביל לכאב, מה שיכול לגרום לכאב שדומה לכאב בכיס המרה. גזים שמצטברים בחלק הימני העליון של המעי הגס יכולים להקרין לאיזור החזה ולהרגיש כמו כאב לבבי. בכל מקרה של כאב, יש לפנות לבירור רפואי.

הגורמים לגזים עשויים להיות:
1. בליעת אוויר מוגזמת, למשל לעיסת מסטיקים, שתיית משקאות מוגזים ואפילו חרדות, צרבות וסינוסיטיס!
2. אי סבילות למזון (כגון אי סבילות ללקטוז או צליאק)
3. צריכת פחמימות שלא יכולת להתעכל ע״י אנזימים במעי הדק ומגיעות למעי הגס ועוברות שם מטבוליזם על ידי החיידקים לגזים: הידרוגן (מימן) ו- carbon dioxid. דוגמאות למזונות כאלה הם: סובין, כרוב, כרובית, ברוקולי וקטניות.

גיהוקים (Belching) הם תהליך נורמלי, הנובע מהצטברות אוויר שנבלע ונכלא בקיבה. האוויר צריך או לצאת בחזרה למעלה, או לרדת למעי הדק ולעבור ברקטום כגזים. יש אנשים החווים גיהוקים בתדירות גבוהה ומתמשכת ולרוב הסיבה לכך היא עיכול לקוי באיזור הקיבה, בליעת אוויר מוגברת (ראו ״גזים״), רפלוקס ועוד.

נפיחות (Bloating) היא תחושה של מלאות במערכת העיכול העליונה, אשר לרוב להיות מושפעת מהצטברות של גזים או שגשוג יתר של חיידקים (SIBO). אנשים מסוימים חווים התרחבות (distension) של הבטן (לרוב התחתונה), כתוצאה למשל משרירי בטן חלשים (כמו אחרי הריון) או עצירות.

אם אתם סובלים מגזים, נפיחות ו/או גיהוקים, כדאי שתפעלו לפי הצעדים הבאים:

1. תפנו לרופא המתמחה במערכת העיכול (גסטרואנתרולוג) ותבררו איתו האם מדובר בהפרעות תפקודיות במערכת העיכול, כגון תסמונת המעי הרגיש, או אם מדובר מחלת הצליאק או אי סבילות ללקטוז או SIBO (צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק).

2. תפנו לטיפול נטורופתי אצל מומחה בתחום הטיפול הטבעי במערכת העיכול, על מנת לבחון האם מדובר באי סבילות למזון, בהרגלי אכילה לקויים, באורח חיים לא בריא (כגון סטרס וחוסר פעילות גופנית) או במצב רגשי כמו חרדות.

במסגרת הטיפול הנטורופתי במערכת העיכול, בו אני עוסקת מזה 15 שנה, אני מתשאלת לעומק, מסתכלת על בדיקות דם ובדיקות אחרות שנעשו (או לא נעשו…), מנסה להבין את שורש הבעיה, את הגורמים לבעיה ובונה תוכנית טיפולית – בהתאם. למשל, אם עולה חשד לאי-סבילות למזון, אז מתחילים בתהליך של אלימינציה ואתגר או תזונה היפואלרגנית ובניית אסטרטגיה טיפולית להפחתת הרגישות למזון; אם החשד הוא בהרגלי אכילה לקויים, אז משפרים אותם; אם יש חרדות ברקע, ניתן להיעזר בפורמולת צמחי מרפא; וכיוצא בזה.

סובלים מגזים ונפיחות? רוצים למצוא פתרון אחת ולתמיד?
אני מזמינה אתכם לתאם איתי שיחת היכרות טלפונית. לחצו כאן.

מקורות:

1. [Online] https://gi.org/topics/belching-bloating-and-flatulence/.
2. [Online] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30811160/.

מערכת עיכול בריאה

התנאים למערכת עיכול בריאה

תזונה בריאה ומערכת עיכול תקינה הם בסיס לבריאות ארוכת טווח. תזונה נכונה בלבד אינה מספיקה; צריך גם ‏תפקוד תקין של מערכת העיכול, שיבטיח פירוק והטמעת נוטריאנטים (רכיבים תזונתיים). ‏

תפקוד לקוי של מערכת העיכול מעלה סיכון להרבה מחלות ולכן בנטורופתיה אני מתייחסת לכל ההיבטים ‏הקשורים לתהליכי מערכת העיכול. ‏

מוקוזת מערכת העיכול

הינה שכבה רירית, המשמשת קו הגנה קדמי כנגד התקפות על מערכת העיכול; היא ‏מונעת מעבר חיידקים ורעלנים מסוכנים אל זרם הדם. שכבה זו גם מאפשרת מעבר של נוטריאנטים חיוניים ‏לאורך מערכת העיכול. ‏
בנטורופתיה אני מתייחסת לכל הגורמים המקדמים הפרשה תקינה של ריר, כדוגמת מוצילגים המצויים ‏במזונות כמו שיבולת שועל ופשתן, תוספי תזונה כמו פרוביוטיקה, המעודדת ייצור של מוצין (השכבה הרירית) ‏וגם לצמחי מרפא המכילים מוצילגים ומעודדים ייצור מוצין. ‏

אנזימי עיכול

פירוק העמילנים והשומנים מתחיל עם השחרור של האנזים ליפאז מהלשון ועמילאז וטיאלין ‏‏(‏ptyalin‏) מהרוק. בשלבים מאוחרים יותר, מופרשים אנזימים נוספים, כגון ליפאזות האחראים על פירוק ‏שומנים, אנזימים פרוטאוליטים, האחראים על פירוק חלבון, ועמילאזות, האחראים על פירוק עמילן. ‏
הפרשה תקינה של אנזימי עיכול תלויה בתפקוד תקין של הלבלב. ללבלב שני תפקידים עיקריים במערכת ‏העיכול: ‏
‏1.‏ הפרשת יוני ביקרבונאט, אשר מעלים את ה- ‏PH ‎‏ ויוצרים סביבה בסיסית יותר מהקיבה. ‏
‏2.‏ הפרשת פרה-קורסורים לא פעילים לאנזימים, המשופעלים לאנזימים פעילים. למשל – ‏פרוטאוליטים (מפרקי חלבון): ‏
‏•‏ טריפסינוגן, ההופך לטריפסין (הצורה הפעילה) ‏
‏•‏ כמוטריפסינוגן, ההופך לכמוטריפסין (הצורה הפעילה) ‏
‏•‏ פרו-אלסטאז, ההופך לאלסטאז (הצורה הפעילה) ‏
בנטורופתיה אני נותנת דגש על מזונות עשירים באנזימים, כגון ירקות טריים, נבטוטים ופירות מסוימים על ‏שילובי מזונות המקלים על העיכול במידה וישנו חשד לחסר אנזימתי ורק במידת הצורךשימוש בתוספי תזונה ‏אנזימתיים. ‏

שסתום תקין וחזק בין הושט לקיבה

( ‏LES‏ – ‏lower esophageal sphincter‏). שסתום זה אחראי על כניסת ‏המזון הלעוס (בולוס) מהושט אל הקיבה, וסגירה חזקה שלו לא תאפשר למזון ולחומצות קיבה לחזור בחזרה ‏אל הושט. כששסתום זה נחלש, מתרחש רפלוקס ‏Gastroesophageal reflux disease – GERD) ‎‏) חזרה של ‏תוכן וחומצות קיבה מהקיבה אל הושט. קראו כאן על ההתייחסות הנטורופתית לרפלוקס (לשים קישור ל"לצרוב ‏את הצרבת") -‏

חומצות קיבה

בקיבה מתחיל הפירוק של חלבון ושומן, המותנה בין השאר בנוכחות של חומצת קיבה, הנקראת ‏חומצה הידרוכלורית (‏PH‏ של קיבה נורמלית הוא 1.5-3). כ- 2 ליטרים של מיצי קיבה מיוצרים בכל יום. החומצה ‏ההידרוכלורית מופרשת על ידי התאים הפריאטליים (‏parietal cells ‎‏) שבדפנות הקיבה ולה מספר תפקידים:‏
‏2.‏ משפעלת את הפפסינוגן (פרה-קורסור לא פעיל) להפוך לפפסין – אנזים מפרק חלבון פעיל. ‏
‏3.‏ מאפשרת פירוק טוב של המזון ולכן ספיגה טובה יותר של רכיבי מזון בהמשך, כולל ויטמין ‏B12‎‏ ‏ומינרלים כמו סידן וברזל
‏4.‏ יוצרת סביבה סטרילית למניעת שגשוג יתר של חיידקים
בנטורופתיה אני מנסה לזהות את מצב חומצות הקיבה על סמך תשאול מעמיק של סימנים, סימפטומים ‏ובדיקות דם (למשל, חסר בויטמינים ומינרלים מסוימים) ומסייעת במצבים של יתר חומציות, על ידי מזונות ‏שאינם יוצרים חומציות גבוהה בקיבה (ראו רפלוקס) ובמצבים של תת-חומציות בקיבה אני מסייעת על ידי ‏תזונה נכונה, תוספי תזונה וצמחי מרפא שיכולים לסייע בהעלאת רמת החומציות בקיבה. ‏

תפקוד תקין של מיצי מרה

מיצי מרה מיוצרים בכבד ומאוחסנים בכיס המרה. בכל יום מיוצרים כ- 700 מ"ל של מיצי ‏מרה. המרה מורכבת מנוזל המרה ומחומצות/מלחי המרה (המהווים כמחצית מהמרה). המרה מופרשת ‏לתריסריון – חלקה מופרש החוצה דרך הצואה וחלקה נספג בחזרה מהמעי הדק אל הכבד ומשם שוב אל כיס ‏המרה. ‏
למיצי המרה מספר תפקידים במערכת העיכול: ‏
‏1.‏ המסה ותחלוב של שומנים
‏2.‏ פירוק אנזימתי
‏3.‏ סילוק תוצרי לוואי ממקור פנימי, כגון כולסטרול, וממקורות חיצוניים כגון תרופות ומתכות כבדות. ‏
בנטורופתיה אני שמה דגש על עידוד שחרור מיצי מרה על ידי שימוש במזונות מרירים ותוספי תזונה וצמחי ‏מרפא כולגוגים, הידועים כמעודדים הפרשת מיצי מרה. ‏

מבנה ותפקוד תקינים של המעי הדק

במעי הדק מתרחש פירוק סופי של המזון וספיגתו. אנזימי לבלב ‏מפרקים חלקית את הפחמימות וח. האמינו, וחלק ניכר מהם נשאר כדימרים (למשל הדו-סוכרים: ‏maltase, ‎sucrase, lactase, enterokinase, peptidases‏) ואוליגומרים (שרשראות באורך בינוני). העיכול הסופי שלהם ‏מתבצע על ידי אנזימים הידרוליטים, המיוצרים ממברנת ה- ‏brush-border‏ (קרוי גם: ‏microvilli‏). צורה זו של ‏הממברנה מגדילה את שטח הפנים של דפנות המעי פי 600 ויוצרת שטח ספיגה של כ- 200-250 מטר מרובע. ‏
נזק ל ‏brush-border‏ יפריע לספיגת נוטריאנטים; נזק זה יכול להגרם מדלקת, טראומה, מחלה כרונית, זיהום ‏פרזיטי, שגשוג יתר של חיידקים ושימוש כרוני בתרופות אנטי-דלקתיות לא סטרואידיאליות – ‏NSAID’s‏. ‏
התאים המרכיבים את רירית המעי קרויים תאי אפיתל, כאשר בין תא לתא יש מרווח, אך גם נקודות חיבור, ‏הקרויות ‏tight junctions‏, וחוסמות תנועת חומרים לא רצויים ומעבר של מולקולות גדולות – מחלל המעי אל ‏זרם הדם. חלק מהאחראים לשלמות ה- ‏tight junctions‏, הם חיידקי הפרוביוטיקה. כאשר נקודות החיבור הללו ‏‏(‏tight junctions‏) אינן שלמות (כתוצאה מנזק ל- ‏brush-borders‏ או כתוצאה מחסר פרוביוטיקה), ישנה חדירות ‏גבוהה של מולקולות גדולות ורעלני חיידקים – מהמעי אל זרם הדם. מצב זה מכונה ‏‎"leaky gut"‎‏ – "מעי דליף" ‏ועשוי לשבת בבסיס מחלות רבות במערכת העיכול, כגון דלקת במעי, קרוהן ואי סבילות למזון ואף בבסיס ‏מחלות שאינן במערכת העיכול, כגון דלקת פרקים שגרונית ומחלות אוטואימניות. ‏
בנטורופתיה אני שמה דגש על סיוע למערכת העיכול בכל שלבי הפירוק, על מנת שמרכיבי המזון יוכלו להפסג ‏כמו שצריך. כמו כן, על מזונות היפואלרגניים ותוספי תזונה כדוגמת פרוביוטיקה. ‏

תפקוד תקין של המעי הגס

אל המעי הגס מגיעות תרכובות, כדוגמת סיבים תזונתיים ואוליגוסכרידים (פחמימות בעלות שרשראות ‏בינוניות), המכילות קשרים כימיים שלא ניתן להשלים את עיכולם על ידי אנזימי לבלב או אנזימי ה- ‏brush-‎border‏. ‏
חיידקי המעי הגס ניזונים ומשגשגים מהתרכובות הנ"ל ויוצרים שני תוצרים:‏
‏1.‏ חומצות שומן קצרות שרשרת (‏SCFAs‏ – ‏Short Chain Fatty Acids‏): חומצה אצטית, חומצה פרופריונית ‏וחומצה בוטירית. חומצות שומן אלו מספקות דלק לתאי המעי הגס ולכבד. ‏
‏2.‏ גזים שונים, כגון מתאן, הידרוגן ו- ‏carbon dioxide
חומצות שומן קצרות שרשרת בשילוב אמינים מפירוק חלבונים גורמים ל- ‏PH‏ לרדת, כלומר, לסביבה ‏חומצית יותר, מהלך חשוב לנטרול פעילות האנזים ‏‎7-alpha-dehydroxylase‏ , הפעיל ב- ‏PH‏=6 ומגרה ‏ייצור חומצות מרה משניות בעלות פוטנציאל קרצינוגני (גורם סרטן). ‏
בנטורופתיה אני שמה דגש על תזונה נכונה, עשירה בסיבים תזונתיים ואוליגוסכרידים, אשר מעודדים את ‏שגשוג חיידקי המעי ואת התוצרים החיוביים שלהם, וכן, נעזרת בתוספי תזונה פרוביוטיים. ‏

ספיגת רכיבים תזונתיים במערכת העיכול

פחמימות

סוגים שונים של פחמימות מתפרקים אופנים שונים: ‏
מונוסכרידים (חד-סוכרים), כגון גלוקוז, נספגים ישירות על ידי מנגנונים העברה תלויי נתרן. ‏
דיסכרידים (דו-סוכרים), כגון סוכרוז, לקטוז ומלטוז, עוברים פירוק על ידי אנזימי המעי הדק (סכראז, לקאטז ‏ומלטאז – בהתאמה) ‏
פוליסכרידים (פחמימות מורכבות) – כגון עמילן, עוברים פירוק על ידי עמילאז ואנזימי לבלב אחרים. ‏

שומנים

תהליך עיכול השומנים הוא המורכב ביותר מבין כל תהליכי העיכול והספיגה. המטרה היא להפוך שומנים ‏שאינם מסיסים במים, בעיקר כולסטרול, פוספוליפידים וטריגליצרידים לצורות מסיסות וניתנות לספיגה. ‏
תהליך עיכול השומנים מתחיל כבר בפה, עם הפרשת אנזים הליפאז, אך התהליך העיקרי מתחיל בקיבה על ידי ‏ליפאז הקיבה. עדיין הפירוק פה הוא חלקי בלבד. תחליב השמן עובר למעי הדק, שם מתבצע פירוק נוסף, ‏בעיקר על ידי ליפאז הלבלבי. עדיין, לתוצרי הפירוק יש יכולת מוגבלת להתמוסס במים ולכן מתקשים להספג ‏בתאי האפיתל, המכוסים בשכבת מים עומדים. לכן, בכדי להספג ביתר יעילות, הם חייבים ליצור גושים עם ‏מלחי מרה (מיצלות), כדי שיוכלו לחדור את שכבת המים העומדים. ללא מלחי מרה רק מעט מולקולות שומן ‏חודרות את שכבת המים ונספגות ולכן, נוכחות של מלחי מרה חשובה ביותר לספיגת שומנים.‏

לסיכום, תזונה נכונה הינה קריטית למערכת העיכול, אולם, עלינו לדאוג לעידוד תהליכים תקינים במערכת ‏העיכול, אשר בלעדיהם המזון לא יוכל להתפרק לרכיבי תזונה חשובים, ואלה לא יוכלו להספג כמו שצריך. ‏
בנטורופתיה אני מנסה לזהות באיזה שלב של תהליך העיכול ישנה בעיה ונעזרת בתזונה נכונה, תוספי תזונה ‏וצמחי מרפא בכדי לעודד תהליכים תקינים של מערכת העיכול. ‏

מקורות
M.‎, Pizzorno J. and Murry. Textbook of Natural Medicine. s.l. : Livingstone, 2006