ארכיון התג: קוליטיס

סיפור מהקליניקה – מחלת קרוהן

ש. בת 29, הגיעה אלי לטיפול בעקבות התלקחות של מחלת הקרוהן, מחלה דלקתית במעי. בניתי לה תפריט מלא, מבוקר ועד ערב וכן המלצתי על תוספי תזונה מסוימים. בתוך מספר ימים חל שיפור במצבה, אשר נמשך גם במעקב שעשיתי מולה לאחר שנתיים. להלן הסיפור המלא.

ש.בת 29, רווקה, סובלת ממחלת קרוהן מגיל 15, אשר בא לידי ביטוי בהתקפים של כאבי בטן חזקים, מעירים בלילה ומלווים בהקאות, עד כדי אשפוז (פעמיים). היתה מועמדת לניתוח אך בסוף נשלט על ידי סטרואידים, אנטיביוטיקה ורמיקייד. היתה תקופה ארוכה בה הרגישה טוב ומאז שהחלה לקחת שוב גלולות למניעת הריון – מרגישה החמרה, מלווה בדחיפות ביציאה (עד כדי כך שצריכה לעצור את הרכב באמצע נסיעה) ויציאות שלשוליות.

הגיעה אלי לטיפול נטורופתי בתקופה בה כאבי הבטן מהם סבלה אינם דומים לכאבי הבטן המוכרים של מחלת הקרוהן, אלא כאבים בבטן תחתונה לפני יציאה (בליווי גזים ונפיחות בבטן) ומוקלים לאחר היציאה. כמו כן, יש רגישויות חדשות למאכלים כגון חלב, קפה, פירות, פטריות, עגבניה, מלפפון, פסטה עם שמנת, ביצים, דג נא, פירות ים, בשר ועוף על האש, בשר אדום (סטייק); תוך מספר דקות לאחר אכילתם צריכה לרוץ לשירותים. היציאות משתנות – מיציאה אחת ליומיים ועד מספר יציאות ביום, לעיתים בהפרש של שעה. בבדיקות דם – מדדי דלקת גבוהים (CRP, ESR), המוגלובין נמוך, המטורקיט נמוך, B12 וחומצה פולית – נמוכים. מזה 3 שנים שאינה נוטלת תרופות למחלת הקרוהן. בחודש האחרון ירדה במשקל כ- 2 ק"ג (וגם ככה מאוד רזה). סטרס מחמיר את המצב. מטופלת אצל פסיכולוג המסייע בהפחתת הסטרס.

מדרגת את המידה בה המחלה מפריעה לה לאיכות חיים כיום – 5 בסקלה 0-10.

ברקע עייפות, חולשה, קושי להירדם, נשירת שיער ומיגרנות

 בניתי לה תפריט המבוסס על העקרונות הבאים:

  • צריכת מזונות דלי סיבים או המכילים סיבים מסיסים
  • המנעות מאכילת סיבים שאינם מסיסים במים – בעיקר חיטה מלאה, סובין חיטה וקליפות של ירקות ופירות.
  • המנעות ממזונת אלרגניים כדוגמת חיטה, תירס, מוצרי חלב, טחינה
  • המנעות מבשר אדום
  • המנעות מסוכרים, צבעי מאכל, חומרים משמרים, חומרי טעם וצבע, מזונות שומניים / מטוגנים (בורקס, חמאה), שמנים מוקשים, שומן צמחי מוקשה ,מזונות חריפים ומתובלים מדיי, שוקולד ואלכוהול

בנוסף המלצתי על נטילת תוספי תזונה: פרוביוטיקה, אומגה 3, ויטמין B12, מולטי ויטמין וברזל.

בתוך מספר ימים דיווחה שנעים לה בבטן. בהתחלה העצירות החמירה (מספר ימים ללא יציאות) אבל לאחר מכן היו יציאות טובות יותר ופחות שלשולים.

כעבור חודש אמרה: "הצלת אותי בטירוף. אני כבר לא רצה לשירותים ולא עוצרת את הרכב באמצע נסיעה. אם אני לא אוכלת לפי התפריט שבנית לי – התגובה די מיידית…"

בהמשך הוספנו עוד מזונות בהדרגה

מעקב לאחר שנתיים : מזה שנתיים שהכל מושלם !  – יציאות פעם -פעמיים ביום לפעמים אפילו יום אחד בלי. ללא כאבי בטן. ללא גזים ונפיחות. גם כשלא מקפידה עם התזונה – עדיין מרגישה טוב, כל עוד  לא אוכלת לחם.

בנוסף – מרגישה אנרגטית, כבר לא מרגישה חולשה, נרדמת יחסית מהר בלילות, נשירת השיער השתפרה ואין מיגרנות מזה הרבה זמן.

סיפור זה מדגים כיצד טיפול נטורופתי, הכולל שינוי תזונתי, המותאם באופן מדויק למחלה ולאדם, וכן התאמה אישית ונכונה של תוספי תזונה – יכול להוביל לשינוי משמעותי בהרגשה.
אם גם אתם סובלים ממחלת הקרוהן, אני מזמינה אתכם ליצור איתי קשר כאן.

הטיפול הנטורופתי בדלקות כרוניות במעי

קרוהן וקוליטיס הן מחלות מעי דלקתיות, בעלות מאפיינים דומים אולם הן גם שונות זו מזו . בשתיהן עשויים סיבוכים ולכן חשוב מאוד להיות תחת השגחה רפואית. במקביל, ניתן לשלב טיפול נטורופתי, אשר עובד בכמה מישורים: שיפור סימפטומים אקוטיים בהתקף וטיפול שיקומי ומניעתי ארוך טווח. כלי הטיפול הנטורופתים הם: התאמת תזונה מדויקת למצב (התקף או רמיסיה), בחירה מושכלת של תוספי תזונה וצמחי מרפא והפחתת סטרס.

שתי המחלות העיקריות הנכללות בקבוצת המחלות הדלקתיות הכרוניות במעי (‏Inflammatory Bowel Disease‏ ‏או בקיצור ‏IBD‏) הן קרוהן (‏Crohn's Disease‏) וקוליטיס (‏Ulcerative Colitis‏)‏. לשתי המחלות ההללו יש מאפיינים דומים (התקפים של שלשולים וכאבי בטן עוויתיים), אולם הן גם שונות זו מזו ‏בעיקר במיקום הדלקת ובעומק הפגיעה שלה. למחלות אלה עשויים להיות סיבוכים והטיפול בקונבנציונלי ‏מתחיל בתרופות אך לעיתים יש צורך בכריתת חלק מהמעי. מחלות אלו גם מערבות או קשורות לתופעות ‏אחרות, שאינן במערכת העיכול, כגון בעיות פרקים, מחלות עור בעיות בכבד ועוד. ‏
כמובן שיש לעבור תהליך של אבחנה מבדלת אצל רופא על מנת לשלול מחלות אחרות ועל מנת לאבחן את סוג ‏המחלה הדלקתית. ‏
הגורמים למחלות אלו יכולים לנוע החל מנטייה גנטית, דרך הפרעה חיסונית וגורמים תזונתיים. נמצא כי ‏השכיחות של מחלת הקרוהן עולה בתרבויות שצורכות תזונה מערבית (תזונה עתירת סוכר מזוקק, שומן רווי ‏וחומצות שומן מסוג אומגה 6 ודלה בפירות, ירקות, סיבים תזונתיים ואומגה 3‏

הטיפול הנטורופתי במחלות מעי דלקתיות

חובה לעבור אבחון סופי אצל רופא גסטרואנתרולוג ולהיענות להמלצות רפואית, מאחר ובחולים מסוימים ‏המחלה מסכנת חיים ודורשת טיפול מיידי ואשפוז. במקביל, זוהי מחלה כרונית הדורשת טיפול ארוך טווח וכאן ‏ניתן לשלב מספר גורמים טיפוליים בתחום הנטורופתיה:‏

תזונה

התזונה צריכה להיות דלה באומגה 6 (בשר בקר, מוצרי חלב) ועשירה באומגה 3 (דגי ים צפוניים או תוסף שמן ‏דגים). תזונה שכזו יכולה להפחית את התהליך הדלקתי הקיים. ‏
עקרון תזונתי חשוב נוסף הוא תזונה היפואלרגנית. נמצא כי מזונות אלרגניים כמו חיטה ומוצרי חלב קשורים ‏להופעת המחלה ולכן כדאי להמעיט או להמנע מהם. ‏
בזמן התקף התזונה צריכה להיות דלת סיבים, על מנת לא להחמיר את השלשולים ואת כאבי הבטן ועל מנת ‏לא לגרות עוד יותר את המקום הפגוע. ‏
עשויה להיות צריכה מופחתת של מזון, עקב כאבי הבטן, שלשולים, בחילות וחוסר תיאבון. לכן, חשוב לדאוג ‏לצריכה קלורית מספקת וגם לצריכה גבוהה יחסית של חלבון (חשוב לקבל כאן הכוונה מקצועית מדויקת, מאחר ‏ולא כל מקור חלבוני יתאים לטיפול במחלות מעי דלקתיות).‏

השלמת חסרים תזונתיים

במחלות מעי דלקתיות עשויה להיות ירידה בספיגת של ויטמינים ומינרלים, הן עקב פגיעת הדלקת באתרי ‏ספיגה והן עקב השלשולים. לכן חשוב לעקוב אחר בדיקות דם ולתת תוספי תזונה בהתאם לצורך ולאחר ‏התייעצות עם איש מקצוע. ‏
כמובן, שיכולה להיות ירידה בויטמינים ומינרלים גם עקב השלשולים וייתכן שיהיה צורך בהשלמתם על ידי ‏תוסף או אבקה. ‏
למשל, חסר באבץ נמצא בכ- 45% מחולי קרוהן (בדם וגם בבדיקת מינרלים בשיער). חסר אבץ קשור להרבה ‏סיבוכים של המחלה: כגון ריפוי לא יעיל של פיסורות ופיסטולות, עיכוב בגדילה אצל ילדים, פגיעה במערכת ‏החיסון ועוד. ‏
חסר בברזל שכיח אצל חולי ‏IBD‏,‏‎ ‎בעיקר עקב דימומים כרוניים מהמעי. מאחר ותוסף ברזל עשוי לעודד זיהום ‏של המעיים, יש לשקול היטב לקיחת תוסף ברזל. ‏
חסר בויטמין ‏B12‎‏ עשוי להיגרם עקב פגיעה או כריתה של חלק המעי, בו מתרחשת הספיגה של הויטמין; חלק ‏הקרוי ‏‎ Terminal ileum‏. ‏
חסרים נפוצים נוספים עשויים להיות גם של סידן, אשלגן וויטמין ‏C‏. ‏

פרוביוטיקה

אצל חולי ‏IBD‏ נמצאו שינויים בפלורת המעיים וישנם מחקרים רבים המעידים על שיפור המחלה בעקבות לקיחת ‏תוסף פרוביוטיקה. התוסף הנחקר ביותר בהקשר זה הוא מוצר אוסטרלי בשם ‏VSL#3‎‏. ‏
הפרוביוטיקה גם מחזקת את מחסום האפיתל במעי ועשויה להפחית אי סבילות למזון, אשר קשורה גם כן ‏להופעת המחלה. ‏

הפחתת סטרס

סטרס מנטלי ורגשי יכול להוות טריגר להופעת ה- ‏IBD‏. טכניקות של ניהול סטרס עשויות להועיל. למשלֿ, דמיון ‏מודרך.‏

צמחי מרפא

צמחי המרפא יכולים לסייע בעיקר לאנשים שלא עברו כריתת חלק מהמעי. כמו כן, צמחי המרפא ישתלבו בדרך ‏כלל רק לאחר טיפול תזונתי, כאשר התחלת הטיפול תהיה עם חליטות צמחים עדינות. אחת הבעיות היא ‏שלעיתים הצמחים יכולים לגרום לרגישות במערכת העיכול ולכן יש לעקוב אחר סימפטומים באופן צמוד על ידי ‏איש מקצוע. ‏
לצמחי המרפא יש מגוון רחב של פעילויות: שיקום ריריות, שיקום כיבים, הפחתת דלקת, שיפור ספיגה, ספיחת ‏גזים, פעילות אנטי-זיהומית ועוד. ‏

לסיכום, הטיפול הנטורופתי במחלות מעי דלקתיות צריך להיות משולב עם ההמלצות הרפואיות ודורש מעקב ‏אחר בדיקות, סימנים וסימפטומים. הטיפול הנטורופתי הוא שמרני וכולל התייחסות תזונתית מדויקת, מתן ‏תוספים וצמחים תוך בחירה זהירה והפחתת סטרס. ‏לפרטים נוספים ולקביעת תור, צרו קשר כאן.

:Reference
‎Pizzorno J. Murray M. Textbook of natural medicine. s.l. : Livingstone, 2006

IBD in EPIC Study Investigators, Tjonneland A, Overvad K, et al. Linoleic acid, a dietary
n-6 polyunsaturated fatty acid, and the aetiology of ulcerative colitis: a nested case-control
study within a European prospective cohort study. Gut. 2009 Dec;58(12):1606-11

Lutgendorff F, Akkermans LM, Soderholm JD. The role of microbiota and probiotics in stress-induced ‎gastro-intestinal ‎damage‎. Current Molecular Medicine. Jun 2008, Vol. 8, 4, pp. 282-98.‎

מחקר: בשר ומרגרינה מעלים סיכון לקוליטיס

קוליטיס (ulcerative colitis ) היא מחלה כרונית, שגורמת לשלשולים, כאבי בטן, ירידה בתיאבון וירידה במשקל. למרות שהגורם אינו ידוע בוודאות, חוקרים חושדים שהמחלה נגרמת כתוצאה מאינטראקציה בין מספר גורמים, כולל תורשה, מערכת החיסון ותזונה.

במחקר שפורסם החודש במגזין הרפואי "gut", חוקרים אספו נתונים מיותר מ- 200,000 אשים, בגילאי 30-74, מבריטניה, שוודיה, דנמרק, גרמניה ואיטליה, שהשתתפו ב- European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition (EPIC) – מחקר cohort פרוספקטיבי. המשתתפים מילאו שאלוני תזונה ועקבו אחריהם אם פיתחו קוליטיס.

במהלך תקופת מעקב של 4 שנים, 126 אנשים פיתחו קוליטיס (47% מהם היו נשים)

דיאטה עשירה בחומצה לינולאית – חומצת שומן רב-בלתי-רוויה מסוג אומגה 6 – נקשרה לסיכון גבוה למחלה. חומצה לינולאית מצויה במרגרינות, בשר אדום ושמני בישול, כגון שמן תירס ושמן סויה. החוקרים מצאו שלאנשים שאכלו הכי הרבה חומצה לינולאית (13-38 גרם ליום) היתה סבירות לפתח קוליטיס פי 2 מאשר אנשים שאכלו הכי פחות (2-8 גרם ליום).

הגוף מייצר מחומצה לינולאית חומרים מעודדי דלקת. רמות גבוהות של חומרים אלו נמצאו במעי הגס של חולי קוליטיס.

לעומת זאת, צריכה גבוהה של חומצת השומן DHA (docosahexaenoic acid) מסוג אומגה 3, נקשרה לסיכון נמוך יותר של קוליטיס. חומצה זו מצויה בדגי-ים קרים ועמוקים (למשל במדינות סקנדינביה או באלסקה) ובתוספי שמן דגים. לאנשים שאכלו הכי הרבה DHA היתה סבירות נמוכה ב- 77% לפתח קוליטיס, מאשר אלו שאכלו הכי פחות.

אולם, למחקר זה היו מגבלות ויש צורך בניסויים מבוקרים נוספים כדי להבין באופן מלא את היחסים הפוטנציאליים בין חומצות שומן וקוליטיס.

Reference:
IBD in EPIC Study Investigators, Tjonneland A, Overvad K, et al. Linoleic acid, a dietary n-6 polyunsaturated fatty acid, and the aetiology of ulcerative colitis: a nested case-control study within a European prospective cohort study. Gut. 2009 Dec;58(12):1606-11