נושא מוצרי החלב מעסיק כמעט כל אחד היום, ובעיקר את הסובלים מרגישויות ומחלות במערכת העיכול: האם כדאי לוותר על כל מוצרי החלב ומדוע? האם יש בכלל מרכיבים חשובים ובריאים בחלב ומוצריו? האם יש מוצרי חלב מסוימים שכן מומלצים מבחינה בריאותית ?התשובות לשאלות אלו צריכות להיות מבוססות על עדויות קיימות ממחקרים אך גם על הנסיון הקליני העשיר שקיים בתחום כיום.
לשם כך, קיימתי ארוע "שאלות ותשובות", בקבוצה הסגורה בפייסבוק: "להרגיש טוב עם מעי רגיש"; קבוצה אותה אני מנהלת יחד עם דנה שני Dip.Ac, מטפלת ברפואה סינית ורפלקסולוגיה, המתמחה גם כן בטיפול בהפרעות מערכת העיכול. לשאלות שנשאלו בקבוצה הוספתי שאלות שדנה העבירה לי ממטופלים שלה לאורך השנים.
ריכזתי עבורכם את השאלות והתשובות שלי, המבוססות על ניסיוני הקליני העשיר ועל עדויות ממחקרים (ראו רשימת הפניות בסוף המאמר).
יתר על כן, יש עדויות לכך, שצריכה בלתי מוגבלת של מוצרי חלב מקושרת למחלות כמו סרטן, מחלות לב, אסטמה, סוכרת והשמנה. מקור הקשר עשוי לנבוע ממספר גורמים (2):
- אחוז גבוה של שומן רווי וכולסטרול
- המזון שהפרות אוכלות עשיר בין השאר באומגה 6, חומצת שומן חיונית, אשר בכמויות גדולות מעודדת תהליכי דלקת, אלרגיה, עלייה בלחץ הדם ועוד.
- לאנשים רבים יש רמה מסוימת של אי סבילות ללקטוז, כלומר, חסר להם אנזים הלקטאז שמפרק את הלקטוז, או שיעילותו יורדת, ועל כן סובלים מכאבי בטן עוויתיים, נפיחות, גזים ושלשולים.
- חלבון הקזאין שבחלב קשה לעיכול, בעיקר על ידי תינוקות, והוא מעודד ייצור ריר/ליחה ועשוי להחמיר מצבים כגון אסטמה, ברונכיטיס או סינוסיטיס. מחקרים הראו כי קזאין עשוי לגרות את מערכת החיסון ולכן אינו מומלץ במצבים בהם מע' החיסון פעילה יותר מדיי: אלרגיות, לופוס, R.A ומחלות אוטואימוניות אחרות.
- חומרים המוזרקים לפרות. בארה"ב מזריקים לפרות Bovine Growth Hormone (BGH) – הורמון גדילה, המיוצר באופן טבעי על ידי בלוטת יותרת המוח של הפרות. הורמון זה מגביר את ייצור החלב על ידי גירוי הייצור של הורמון נוסף, הקרוי Insulin-like Growth Hormone 1 (בקיצור IGF-1). בארץ, אסור השימוש בהורמון זה, לדברי מועצת החלב, אך כאמור בארה"ב השימוש עדיין מותר. הסכנות הידועות כתוצאה משימוש בהורמון זה נובעות ממחקרים על בע"ח ויש מעט מאוד מחקרים על בני אדם, בטח לא ארוכי טווח. לכן, רב הנסתר על הגלוי. מה שכן יודעים בינתיים הוא: ש- rBGH מעלה את רמות ה- IGF-1 בחלב הפרה ומצוי ברמות גבוהות בדם אצל הצורכים מוצרי חלב באופן יום-יומי. במאמר סקירה שפורסם ב- 2009 (1) נמצא כי מתוך 15 מחקרי מתאם, עשרה הראו מתאם חיובי בין צריכת חלב ורמות IGF-1 בזרם הדם. שמונה מחקרים רנדומליים מבוקרים מציינים שרמות IGF-1 בזרם הדם היו גבוהות יותר בקרב הקבוצות שצרכו חלב. (3). כמו כן, רמות גבוהות של IGF-1 בפרט מעלות סיכון לסרטן שד (4), מעי גס (5) וערמונית (6).
- מוצרי חלב מכילים כמות גדולה של חלבון, אשר בצריכה גבוהה דווקא יהווה חסרון ולא יתרון; צריכה גבוהה של חלבון עשויה להעמיס על פעילות הכבד והכליות ויכולה לגרום ליתר לחץ דם, אוסטאופורוזיס ועוד.
- מוצרי חלב מכילים חומצות אמינו מסועפות שרשרת, שחשובות במיוחד לספורטאים. אבל, חשוב להבין שאותן חומצות אמינו מצויות גם בדגים, ביצים ואפילו בסויה.
- מוצרי חלב מכילים כמויות גדולות של סידן ולכן מדינות המערב ממליצות על צריכת חלב כהכרחית לגדילה ולבריאות העצם. אולם, עדויות מ- 20 השנים האחרונות מראות את הצורך בחשיבה מחודשת על האסטרטגיות לבניית עצמות חזקות ולשימורן (1) , (7).
אם כן, הנוטריאנטים שמכילים מוצרי החלב זמינים במזונות מן הצומח, שאינם מכילים חלבון מן החי, שומן רווי וכולסטרול; לכן, אפילו צמחונים עשויים להיות בריאים יותר אם הם יגבילו או יימנעו מחלב ומוצריו (1).
ממחקרים עולה כי השיעורים הגבוהים ביותר של שברי צוואר הירך (מדד לאוסטאופורוזיס) מצויים במדינות שצורכות כמות גבוהה ביותר של חלב, ואילו השיעורים הנמוכים ביותר – במדינות שצורכות כמות נמוכה ביותר של חלב או שאינן צורכות כלל עקב עוני, חוסר בתנאי קירור או אי סבילות ללקטוז (1). יש הטוענים שסיכון נמוך זה אינו קשור לצריכה נמוכה של מוצרי חלב, אלא לעבודה פיזית, הידועה כמורידה סיכון לאוסטאופורוזיס (10).
גם מחקרים פרוספקטיבים ארוכים לא הראו סיכון נמוך יותר לשברים בקרב אלה שאוכלים כמות גדולה של מוצרי חלב (11). מחקר האחיות בהרווארד עקב אחר 75,000 נשים במשך 12 שנים ומצא כי צריכה מוגברת של חלב אינה מגינה מפני שברים ושצריכה מוגברת של סידן מחלב קשורה לסיכון גבוה לשברים (12).
- מוצרי חלב מותססים פרוביוטיים כגון יוגורט וקפיר. אלה מכילים חיידקים פרוביוטיים ועשויים לסייע לתפקוד מערכת העיכול. כמובן, שהתגובה מאוד אינדיבידיאולית ומומלץ לבחון זאת במינונים נמוכים. ברגישות גבוהה ללקטוז ייתכן שגם יוגרט לא יהיה נסבל.
- מוצרי חלב צאן, המופקים מעיזים או כבשים אוכלות עשב, מאחר ואלה מכילים בדרך כלל פחות לקטוז וגם עשירים באומגה 3. בד"כ ניתן להשיג ממחלבות פרטיות קטנות.
- מוצרי חלב אורגניים – ללא אנטיביוטיקות והורמונים.
- מוצרי חלב אפשריים נוספים: לאבנה, מוצרלה וריקוטה.
בגבינת קוטג' מחצית כמות הלקטוז אשר בגבינה רכה, ובחלב דל לקטוז 80% פחות לקטוז מאשר בחלב רגיל, אולם, ישנם אנשים הרגישים גם לכמויות קטנות של לקטוז ולכן מוצרים אלה לא יתאימו להם.
מטופלים שמגיעים אלי עם בדיקת נשיפה שלילית ובכל זאת מרגישים החמרה בסימפטומים לאחר צריכת מוצרי חלב – אני מעבירה אותם תהליך של אלימינציה של מזונות אלרגניים ולאחר תקופה מסוימת מאתגרת עם אותם מזונות, בצורה מבודדת. כך, ניתן לדעת האם באמת מוצרי החלב גורמים לרגישות, או שמא מזון אחר.
משקה אורז ("חלב אורז") מומלץ ברוב המקרים (למעט סכרתיים למשל), מאחר והינו בעל פוטנציאל אלרגני נמוך. כנ"ל לגבי משקה שיבולת שועל. במקרים מסוימים גם משקה כוסמין נסבל היטב, אך אינו מתאים לחולי צליאק.
עוד על ההבדלים בין תחליפי החלב השונים
מוצרי חלב שמקורם בפרות/עיזים המואכלות במזון העשיר באומגה 6, לא מומלצים במצבי דלקת כרונית (קרוהן, קוליטיס, דלקת מפרקים שגרונית וכד'), מצבים על רקע אלרגי (אסטמה, אטופיק דרמטיטיס, פריחות בעור, סינוסיטיס), מחלות אוטואימוניות (לופוס, טרשת נפוצה) יתר לחץ דם, נטיה לקרישיתיות בדם, מיגרנות ועוד.
מאחר ומוצרי חלב הינם מזון אלרגני, לא מומלץ לצרוך במצבים כמו IBS,בין אם קיימת בדיקה חיובית לאי סבילות ובין אם מגלים זאת בתהליך של אלימינציה ואתגר.
המסקנה העולה מהמחקרים השונים היא שלאנשים הסובלים ממעי רגיש עם בדיקת נשיפה חיובית לאי סבילות ללקטוז או שמרגישים שבצריכת מוצרי חלב מופיעים סימפטומים, גם אם לא נמצאה בדיקה חיובית, דיאטה נטולת לקטוז יכולה לעזור לחלק מהסימפטומים, בעיקר שלשולים, גזים ונפיחות. עדיין, יכולים להופיע סימפטומים אחרים שאינם קשורים לאי סבילות ללקטוז וכן קשורים למעי רגיש.
References:
1. AJ., Lanou. Should dairy be recommended as part of a healthy vegetarian diet? Counterpoint. American Journal of Clinical Nutrition. May 2009, Vol. 89, 5, pp. 1638S-1642S.
2. Murray M., Pizzorno J.,. The Encyclopedia of Healing Foods. New York : Atria Books, 2005.
3. Qin LQ, He K, Xu JY. Milk consumption and circulating insulin-like growth factor-I level: a systematic literature review. International Journal of Food Sciences and Nutrition. 2009, Vol. 60, 7, pp. 330-40.
4. Helzlsouer KJ, Alberg AJ, et al. Insulin-like growth factor 1 (IGF1), IGF binding protein 3 (IGFBP3), and breast cancer risk: pooled individual data analysis of 17 prospective studies. Lancet Oncol. Jun 2010, Vol. 11, 6, pp. 530-42.
5. Rinaldi S, Cleveland R, et al. Serum levels of IGF-I, IGFBP-3 and colorectal cancer risk: results from the EPIC cohort, plus a meta-analysis of prospective studies. Int J Cancer. Apr 2010, Vol. 126, 7, pp. 1702-15.
6. Nimptsch K et al. Plasma insulin-like growth factor 1 is positively associated with low-grade prostate cancer in the Health Professionals Follow-up Study 1993-2004.Nimptsch. Cancer. Feb. 2011, Vol. 128, 3, pp. 660-67.
7. Lanou AJ, et al. Calcium, Dairy Products, and Bone Health in Children and Young Adults: A Reevaluation of the Evidence . Pediatrics. March 2005, Vol. 115, 3, pp. 736-743.
8. Osteoporosis. [book auth.] Harrison. Textbook of Internal Medicine.
9. Osteoporosis. Modern Nutrition In Health & Disease. 1999.
10. Fenton TR, Lyon AW. Milk and acid-base balance: proposed hypothesis versus scientific evidence. Journal of the American College of Nutrition . Oct 2011, Vol. 30, pp. 471S-5S.
11. W.Willet, L. Giovannucci. Eat, drink and be healthy. [book auth.] he Harvard Medical school guide to healthy eating. s.l. : Simon & Schuster, 2001.
12. Feskanich D, Willet WC, Stampfer MJ, Colditz GA. Milk, dietary calcium, and bone fractures in women: a 12-year prospective stud. Am J Public Health. 1997, Vol. 87, pp. 992-7.
13. M Simrén and P‐O Stotzer. Use and abuse of hydrogen breath tests. Gut. March 2006, Vol. 55, 3, pp. 297-303.
14. Yang J, Deng Y et al. Prevalence and presentation of lactose intolerance and effects on dairy product intake in healthy subjects and patients with irritable bowel syndrome. Clin Gastroenterol Hepatol. . Mar 2013, Vol. 11, 3.
15. Chan JM, Stampfer MJ, Giovannucci E, et al. Plasma insulin-like growth factor-1 and prostate cancer risk: a prospective study. Science. 1998, Vol. 279, pp. 562-5.
16. Giovannucci E, Rimm EB, Wolk A, et al. Calcium and fructose intake in relation to risk of prostate cancer. Cancer Res. 1998, Vol. 58, pp. 442-7.
17. Diet, nutrition, and the prevention of cancer. . Modern Nutrition In health & Disease . 1999, p. 1250.
18. Whitteemore AS et al. J Natl Cancer Inst. 1995, Vol. 87, pp. 652-61.
לפני כ-8 שנים הפסקתי לצרוך מוצרי חלב חוץ מחלב רזה ויוגורט. (כולסטרול שירד מאוד). אך לא חל כל שינוי מבחינת התחושה הפיסית בעיכול.
לפני כ-4 חודשים הפסקתי את צריכת כל מוצרי החלב והתחלתי בצריכת סויה במקום. ההרגשה שמערכת העיכול רגועה יותר.
לגבי כאבי ראש ומיגרנות לא חל בנתיים כל שינוי לטובה.
מקווה שהדיאטה הזו תעזור בכך בהשך.
זה קל למדי לישמור על דיאטה זו ומתכוונת להמשיך בה
היי עפרה. ראשית, תודה על השיתוף. לפי מה שאת מתארת נראה כי הרגישות יחסית גבוהה למוצרי חלב ומבחינת מערכת העיכול הסויה נסבלת היטב. אני שמחה לשמוע שההמנעות לא קשה לך. לגבי המיגרנות – ישנם גורמים רבים העומדים בבסיס המיגרנה וצריך לבדוק מהו שורש הבעיה. אגב, ייתכן כי הסויה אינה מתאימה למצב של המיגרנות – זה תלוי במינונים שאת צורכת וכמובן בעוד הרבה גורמים אחרים. בברכת בריאות.
יש לי רגישות לחלב מגיל צעיר . לפני כמה שנים התחלתי להמנע לחלוטין ממוצרי חלב והמרגש מצוין
האם מומלץ לקחת כדור סידן או שיש מקורות אחרים לספק סידן לגוף בכמות מספקת?
שלום רחל, המקורות הטובים לסידן, השומרים גם על יחס תקין מול הזרחן הם: פטרוזיליה, טופו ואצות. מקור טוב נוסף הוא טחינה משומשום מלא. מקורות טובים של סידן, אבל מכילים גם כמות גבוהה של זרחן הם: שקדים, אגוזי ברזיל וברוקולי. לגבי תוסף סידן – יש לקבל התאמה אישית לאחר תשאול מעמיק. לפי מחקרים מהשנים האחרונות, תוסף סידן במינונים מסוימים יכול אף להזיק…