אוכלוסיות שאוכלות דגים באופן קבוע מאריכות חיים וסובלות פחות ממחלות כרוניות, מאשר אוכלוסיות שלא אוכלות. העניין נובע ממספר סיבות כמו חומצות שומן מסוג אומגה 3 המצויות בדגים ומיעוט שומן רווי וכולסטרול.
ישנן מספר סיבות לכך:
- מאכלי הים מהווים בדרך כלל תחליף לבשר – עבור אוכלוסיות אלו. מאכלי-ים מספקים חלבון איכותי מאוד, ללא הכמות הגדולה של השומן הרווי והכולסטרול, המצויים בבשר או בעוף. שרימפס וצדפות מכילים קצת יותר כולסטרול מדגים ולובסטרים. לכן אל תגזימו באכילתם. כמו כן, הקפידו לצרוך פירות ים ממקומות איכותיים, הדואגים לספק סחורה נקיה מזיהומים.
- דגים ומאכלי ים אחרים הם עתירי חומרים מזינים ומהווים מקור מצוין לויטמינים ומינרלים.
- מאכלי-ים הגדלים במי-ים עמוקים וקרים, מכילים גם רמות גבוהות של חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3, הידועות בהשפעותיהן הבריאותיות המגוונות, אשר הוכחו במחקרים רבים, בעיקר במניעה וטיפול במחלות לב. מחקרים שניסו להעריך את כמות הדגים הנדרשת כדי להגן מפני מחלות לב, ממליצים על צריכת 280-340 גרם דגים בשבוע (אם הדג שוקל כ- 150 גרם, אזי מדובר על כ-2-3 דגים בשבוע) או 200-400 מ"ג אומגה 3 ביום (כלומר כ- 2 גרם בשבוע). דגים כמו הרינג, מקרל, סלמון (בר) וטונה מכילים כ- 1 גרם אומגה 3 במנה של כ- 80 גרם. סרטנים, צדפות ושרימפס מכילים כחצי גרם אומגה 3 במנה של כ- 80 גרם.
יתרונות חומצות שומן מסוג אומגה 3
לאנשים שאינם צורכים מספיק חומצות שומן מסוג אומגה 3 יש סבירות גבוהה יותר לפתח מחלות לב וכלי דם, סרטן, מחלות דלקתיות ובעיות מנטליות ורגשיות. מחקר עדכני מציע שהוספת אומגה 3 לתזונה יכולה לא רק להפחית סיכון זה, אלא גם לעזור לדכאון, מחלות ביפולריות (כגו מאניה דיפרסיה), אוטיזם והיפראקטיביות. אין ספק שדגים הם מזון למוח.
איך מבשלים דגים?
האיכויות הבריאות של הדגים יכולות להיות מנוטרלות על ידי דרכי בישול לא בריאות. דגים מטוגנים, מלאים בחמאה או מכוסים ברוטב שמנת סתם מהווים עוד דרך להוספת שומן רווי וקלוריות מיותרות לגוף. העדיפו דג נא (כמו בסושי), מושרה בתחמיץ (סביצ'ה), מאודה או צלוי. כמו כן, העדיפו דג טרי מאשר דג קפוא.
מתכוני דגים – כאן