הטיפול הנטורופתי בגזים ובנפיחות בבטן

לכולנו יש גזים; מערכת העיכול שלנו מייצרת בכל יום גזים. העניין הוא שחלק מהאנשים לא מרגישים אותם וחלק מהאנשים מרגישים אותם, בליווי נפיחות (מלאות), גיהוקים וכאבי בטן. תסמינים אלה בד״כ עוברים ברגע שהגזים משתחררים, אבל חשוב להבין מהם הגורמים להרגשה המוגברת והממושכת של תסמינים אלה.

ראשית, נעמוד על ההבדלים בין גזים, גיהוקים ונפיחות, ונבין את הגורמים האפשריים לכל אחת מהתופעות:

גזים (Flatulence) עוברים דרך פי הטבעת והם בד״כ שילוב של אוויר שנבלע ושל גזים שמיוצרים על ידי חיידקי המעי הגס, מסיבות שאמנה בהמשך. גזים שמצטברים בחלק הימני העליון של המעי הגס יכולים להוביל לכאב, מה שיכול לגרום לכאב שדומה לכאב בכיס המרה. גזים שמצטברים בחלק הימני העליון של המעי הגס יכולים להקרין לאיזור החזה ולהרגיש כמו כאב לבבי. בכל מקרה של כאב, יש לפנות לבירור רפואי.

הגורמים לגזים עשויים להיות:
1. בליעת אוויר מוגזמת, למשל לעיסת מסטיקים, שתיית משקאות מוגזים ואפילו חרדות, צרבות וסינוסיטיס!
2. אי סבילות למזון (כגון אי סבילות ללקטוז או צליאק)
3. צריכת פחמימות שלא יכולת להתעכל ע״י אנזימים במעי הדק ומגיעות למעי הגס ועוברות שם מטבוליזם על ידי החיידקים לגזים: הידרוגן (מימן) ו- carbon dioxid. דוגמאות למזונות כאלה הם: סובין, כרוב, כרובית, ברוקולי וקטניות.

גיהוקים (Belching) הם תהליך נורמלי, הנובע מהצטברות אוויר שנבלע ונכלא בקיבה. האוויר צריך או לצאת בחזרה למעלה, או לרדת למעי הדק ולעבור ברקטום כגזים. יש אנשים החווים גיהוקים בתדירות גבוהה ומתמשכת ולרוב הסיבה לכך היא עיכול לקוי באיזור הקיבה, בליעת אוויר מוגברת (ראו ״גזים״), רפלוקס ועוד.

נפיחות (Bloating) היא תחושה של מלאות במערכת העיכול העליונה, אשר לרוב להיות מושפעת מהצטברות של גזים או שגשוג יתר של חיידקים (SIBO). אנשים מסוימים חווים התרחבות (distension) של הבטן (לרוב התחתונה), כתוצאה למשל משרירי בטן חלשים (כמו אחרי הריון) או עצירות.

אם אתם סובלים מגזים, נפיחות ו/או גיהוקים, כדאי שתפעלו לפי הצעדים הבאים:

1. תפנו לרופא המתמחה במערכת העיכול (גסטרואנתרולוג) ותבררו איתו האם מדובר בהפרעות תפקודיות במערכת העיכול, כגון תסמונת המעי הרגיש, או אם מדובר מחלת הצליאק או אי סבילות ללקטוז או SIBO (צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק).

2. תפנו לטיפול נטורופתי אצל מומחה בתחום הטיפול הטבעי במערכת העיכול, על מנת לבחון האם מדובר באי סבילות למזון, בהרגלי אכילה לקויים, באורח חיים לא בריא (כגון סטרס וחוסר פעילות גופנית) או במצב רגשי כמו חרדות.

במסגרת הטיפול הנטורופתי במערכת העיכול, בו אני עוסקת מזה 15 שנה, אני מתשאלת לעומק, מסתכלת על בדיקות דם ובדיקות אחרות שנעשו (או לא נעשו…), מנסה להבין את שורש הבעיה, את הגורמים לבעיה ובונה תוכנית טיפולית – בהתאם. למשל, אם עולה חשד לאי-סבילות למזון, אז מתחילים בתהליך של אלימינציה ואתגר או תזונה היפואלרגנית ובניית אסטרטגיה טיפולית להפחתת הרגישות למזון; אם החשד הוא בהרגלי אכילה לקויים, אז משפרים אותם; אם יש חרדות ברקע, ניתן להיעזר בפורמולת צמחי מרפא; וכיוצא בזה.

סובלים מגזים ונפיחות? רוצים למצוא פתרון אחת ולתמיד?
אני מזמינה אתכם לתאם איתי שיחת היכרות טלפונית. לחצו כאן.

מקורות:

1. [Online] https://gi.org/topics/belching-bloating-and-flatulence/.
2. [Online] https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30811160/.

קוסקוס מלא וצמחוני

מנה צמחונית פשוטה וטעימה, שגם ילדים אוהבים.

חומרים
להכנת הקוסקוס:
1 כוס קוסקוס מלא
1 כוס מים
מעט מלח

להכנת המרק:
2 תפוחי אדמה חתוכים לקוביות
4 גזרים חתוכים לקוביות
חתיכה של דלעת חתוכה לקוביות
1 קישוא חתוך לקוביות
2 כוסות חומוס מבושל (אפשר גם של קפוא, כמו של ״סנפרוסט״)
עלֿי סלרי שלמים (ניתן להוציאם אחרי הבישול)
מים עד לכיסוי
תבלינים לפי הטעם:
פפריקה מתוקה
כמון
כורכום
מלח ופלפל

אופן ההכנה
    •  שמים את הקוסקוס המלא בקערה מזכוכית חסינה מפני חום, מכסים ב- 1 כוס מים וממליחים קלות. מכסים וממתינים שכל המים ייספגו.
    • בסיר גדול למרק, מכניסים את כל הירקות ואת החומוס, מכסים במים ומביאים לרתיחה. לאחר הרתיחה מוסיפים את התבלינים, מנמיכים את האש, מכסים ומבשלים כ- 30 דקות, עד לריכוך הירקות. כדאי לוודא שגם החומוס מספיק רך ואם הוא מיועד לילדים קטנים אז אפשר לבשל עוד קצת עד לריכוך נוסף.
    •  להגשה: מניחים בבסיס צלחת רחבה ועמוקה את הקוסקוס ועליו יוצקים את הירקות עם נוזלי המרק.

מרק שעועית עם עגבניות

חומרים

2 כוסות שעועית לבנה
3 עגבניות אדומות
2 כפות רסק עגבנית
1 בצל גדול
מלח  פלפל שחור
10 כוסות מים

אופן ההכנה

  1. משרים את השעועית במים ללילה.
  2. מטגנים בצל לפי שיטת הטיגון במים עד שהבצל שחום.
  3. להוסיף את העגבניות והרסק לערבב היטב. להוסיף את המים והתבלינים ולבשל בסיר לחץ כשעה.

מרק חרירה (משי) מרוקאי – גרסא 1

חומרים

200 גר' גרגרי חומוס שהושרו למשך הלילה במים
2 בצלים חתוכים לקוביות
2 גזרים חתוכים לקוביות
200 גר' דלעת חתוכה לקוביות
½ כרוב חתוך גס
4 גבעולי סלרי חתוכים לפרוסות
2 קישואים חתוכים לקוביות
1 עגבניה קלופה וחתוכה לקוביות
1 גבעול כרישה חתוך לקוביות
1 צרור כוסברה קצוצה
1 כפית פפריקה חריפה
1 כפית כורכום
1 כפית כמון
מלח ופלפל שחור טחון טרי


להגשה

כוסברה קצוצה
½ כוס מיץ לימון סחוט טרי

  אופן ההכנה

  • מכניסים לסיר את החומוס עם מים לכיסוי ומבשלים 40 דקות עד שעה (עד לריכוך).
  • מוסיפים את הירקות ועוד מים לכיסוי, מתבלים בכוסברה, פפריקה חריפה, כורכום וכמון ומבשלים שעה עד שעה וחצי או עד שהירקות רכים
  • מתבלים במלח, פלפל, מיץ לימון וכוסברה.
  • לקבלת מרקם סמיך יותר, ניתן לבשל את המרק עם גריסי פנינה.

מרק אפונה יבשה

חומרים 

1 בצל גדול
2 כוסות אפונה יבשה
מלח פלפל שחור ומעט כורכום
10 כוסות  מים בערך

 אופן ההכנה

  1. משרים את האפונה למספר שעות/לילה
  2. מטגנים את הבצל לפי שיטת הטיגון במים
  3. מוסיפים את האפונה, תבלינים ומים ומבשלים על אש נמוכה עד שהאפונה מתרככת אבל לא יותר מדי…

מרק עדשים אדומות – גרסא 2

חומרים 

2 כוסות עדשים אדומות
4 עגבניות אדומות
2 כפות רסק עגבניות
3 שן שום
מלח פלפל שחור
6 כוסות מים בערך


אופן ההכנה

  • שוטפים היטב את העדשים
  • מטגנים מעט את השום עגבניות והרסק
  • מוסיפים את העדשים ומערבבים היטב
  • מוסיפים תבלינים ומים מבשלים על אש קטנה בערך 40 דקות

מרק עדשים אדומות – גרסא 1

חומרים:

2 כוסות עדשים אדומות (אין צורך להשרות)
2 בצלים גדולים
4-5 שיני שום קצוצים
כמון, חוויאג' למרק, מלח ופלפל שחור – לפי הטעם

אופן ההכנה

  • שוטפים היטב את העדשים (4 פעמים לפחות)
  • שמים את העדשים בסיר מוסיפים מים רותחים עד לכיסוי. מביאים לרתיחה ומנמיכים את האש.
  • מטגנים את הבצל בשיטת הטיגון במים ומוסיפים לו את השום – עד להשחמה.
  • מכבים את האש ומוסיפים את כל התבלינים – לפי הטעם.
  • כשהעדשים מוכנים כמעט לגמרי, שופכים את תוכן המחבת לעדשים ומבשלים עוד מספר דקות.

איך לתבל מרקים בלי אבקות?

מאחר ואבקות מרק מוכנות מכילות כמוית גדולות של כימיקלים, נתרן, צבעי מאכל ומונסודיום גלוטומט (אחד הגורמים למיגרנות ומעכב פירוק של היסטמין ובכך גורם לאלרגיה), מומלץ להשתמש בחלופות טבעיות ובריאות יותר:

    1. שימוש במרק צח כבסיס למרקים אחרים ואף כתיבול לתבשילים כגון אורז ואחרים: מכינים מרק ירקות ממגוון ירקות ואת השאריות שמים בצד (קצוות הגזר, עלי הסלרי, החלק העליון של הכרישה וכד'). מהשאריות מכינים את המרק הצח: שמים אותם במים, מביאים לרתיחה ומבשלים עד שהם רכים. כדאי להכין מרק צח פעם בשבוע ולהקפיא אותו בתבנית של קוביות קרח, לשימוש כמו "תיבולית", רק הרבה יותר טבעי..
    2. תערובת של התבלינים הבאים: כמון + כורכום + חוויאג' למרק.
    3. אבקת מרק ביתית – לחץ כאן

אבקת מרק ביתית

השראה ממתכון של פיליס גלזר

חומרים

2 כפות אפונה יבשה או עדשים יבשות
2 כפות בורגול או שיבולת שועל או קמח חומוס
1/4 כוס ירקות מיובשים (להשיג בחנויות הטבע/התבלינים)
2 כפות שומשום
2 כפות גרעיני דלעת או גרעיני חמניה
2 כפות שמרי בירה
1/2 כף אבקת שום (לא חובה)
¼ כפית אורגנו יבש
½ כפית פפריקה חריפה
חופן פטריות מיובשות ( לא שיטאקי)
1/2 כף לפחות מלח ים – רצוי אטלנטי

אופן ההכנה: 

    • טוחנים את כל החומרים במטחנת קפה (כדי לפורר לגמרי את האפונה או עדשים הקשים.), מלבד שמרי הבירה והמלח, עד לקבלת אבקה אחידה.
    • מכניסים את השמרים והמלח ובוחשים.
    • מעבירים את האבקה לצנצנת זכוכית סגורה היטב ומאחסנים בטמפרטורת החדר.
    • לשימוש כאבקת מרק: מערבבים כ- 2 כפיות גדושות בכוס מים רותחים ומוסיפים למרק.
    • אפשר גם לקחת לעבודה, לשים כף בכוס עם מים חמים ולשתות.  לערבב מדי פעם על מנת שהירקות לא ישקעו התחתית.

מילון מושגים

אבץ – מינרל
חיוני לעור ולמערכת העצבים

אטאקסיה – ataxia – אי שליטה בשרירים

אשלגן – מינרל
חיוני לפעולת העצבים
משחרר מים מהגוף
צריכתו חשובה במיוחד בקרב הסובלים מיתר לחץ דם

ויטמין E – נוגד חימצון
שומר על שלימות דפנות התאים

חומצה פיטית – מצויה בעיקר בסובין, בנבטי הדגנים, בקטניות (אפונה, פול) ובאגוזים.
נוטה להתחבר עם הסידן והברזל שבמזונות אחרים ולמנוע את ספיגתם. אולם, נראה כי גם ככה גופינו סופג רק אחוז מסוים של ברזל מהצומח ומעריכים כי בצריכה טובה ומספקת של מזונות מן הצומח, אין לחומצה הפיטית השפעה משמעותית בסופו של דבר.
בנוכחות של שמרים וחום, החומצה הפיטית מתפרקת ושני המינרלים החיוניים משתחררים ממנה ונקלטים בדם ומנוצלים באופן מלא.
מחקרים ראשוניים מראים כי דווקא יש לה יתרונות כנוגדת חמצון ונוגדת דלקת.

מגנזיום – מרכיב את העצמות
משתתף בייצור האנרגיה
מווסת את פעולת השרירים והעצבים

מחלת הפאלאגרה – (באנגלית: Pelagra)
שכיחה במקומות בהם המזון העיקרי מושתת על תירס כי תירס כאמור עני בחומצת האמינו החיונית טריפטופאן.
טריפטופאן הופכת בגוף לניאצין (חומצה ניקוטינית) ולכן, כשיש חסר בטריפטופאן יש חסר גם בניאצין (B3).
בד"כ מתלווה למחלה מחסור ביתר הויטמינים מקבוצת B.
סימני המחלה הם: דלקת בעור, בייחוד בפנים, בידיים ובצוואר, החשופים לשמש. הדלקת מתפתחת לבועות ולשלפוחיות, שיכולות להגליד, להתקלף ולהזדהם. כמו כן, מופיעה דלקת על הלשון ובפה וישנן הפרעות במערכת העיכול. החולים עלולים לסבול גם מנדודי שינה, סחרחורות וכאבי ראש, ואף לגלות סימנים של הפרעות נפשיות

פאביזם – (באנגלית: Favism)
מצב שבו כיממה לאחר אכילת פולים מסוג Fava או מהסוג המצרי, אנשים מפתחים אנמיה וצהבת
סימפטומים נלווים: חולשה, סחרחורות והקאות.
מחלה זו היא כנראה תורשתית והיא פוגעת במיוחד בגברים יוצאי עירק, כורדיסטן, איראן וגם בבני איזור הים התיכון (קפריסין וכד').
נמצא כי הנשאיות של המחלה מבחינה תורשתית הן נשים, אך החולים בה הם בעיקר גברים. הסיבה למחלה זו היא מחסור באנזים דה-הידרוגנאז, המגן על כד"א מפני חימצון.

פורפיריה – (באנגלית: porphyria) יתר פורפירין בדם ובשתן

קדחת השחת – אלרגיה לפריחה המופיעה באביב